“הייתי כועס, פגוע ומתוסכל”, סיפר רוזנברג לכתבי חדשות עדי ראייה של ערוץ 7 בלוס אנג’לס. “זה לקח את כל מה שחסכתי במשך חיים שלמים”.
המשיכות החריגות מחשבון החיסכון של רוזנברג החלו באפריל האחרון. בתוך זמן קצר נמשכו באמצעות צ’קים מזויפים סכומים שהצטברו ל־814 אלף דולר – כסף שנחסך לאורך עשרות שנים של עבודה קפדנית והתנהלות זהירה. רוזנברג מדגיש כי מעולם לא השתמש בצ’קים מחשבון זה, ולא הסמיך איש לבצע משיכות בשמו.
המשיכות החריגות מחשבון החיסכון של רוזנברג החלו באפריל האחרון. בתוך זמן קצר נמשכו באמצעות צ’קים מזויפים סכומים שהצטברו ל־814 אלף דולר – כסף שנחסך לאורך עשרות שנים של עבודה קפדנית והתנהלות זהירה. רוזנברג מדגיש כי מעולם לא השתמש בצ’קים מחשבון זה, ולא הסמיך איש לבצע משיכות בשמו.
כאשר הבין לבסוף שמשהו אינו כשורה, פנה לבנק וולס פארגו – מוסד פיננסי שבו החזיק את חסכונותיו במשך שנים – בתקווה לקבל סיוע. אך לדבריו, התגובה שקיבל הייתה קרה ומנוכרת. “אמרו לי שזה עבר לחקירה, ושחקירה יכולה לקחת נצח”, הוא מספר. מבחינתו, זו הייתה תחילתו של מאבק כמעט אבוד.
אל התמונה נכנס אחיינו, דיוויד סאטין, שמסייע כיום בניהול ענייניו של רוזנברג. לאחר שעיין בהעתקי הצ’קים שנפרעו, הבחין מיד בזיוף בוטה. “החתימות פשוט לא דומות לשלו – אפילו לא מרחוק”, אמר. סאטין פנה לתוכנית הצרכנות “7 בצד שלך” של ערוץ 7 בבקשת עזרה.
זמן קצר לאחר מכן קיבל רוזנברג מכתב רשמי מוולס פארגו, ובו הודיע הבנק כי הוא דוחה את תביעת ההונאה. הסיבה: חלף “חלון הדיווח” של 60 יום מאז ביצוע המשיכות. בעיני המשפחה, מדובר במדיניות מנותקת מהמציאות. “הוא בן 90”, אומר סאטין. “יש לו דמנציה קלה, בעיות שמיעה, קושי בניידות וסרטן עור. הוא לא יכול לעקוב אחרי דפי חשבון כמו אדם צעיר. והבנק פשוט סירב לעזור”.
סאטין מעלה שאלה מטרידה נוספת: כיצד ייתכן שמשיכות בסכומים כה חריגים, שבוצעו בפרק זמן קצר מחשבון שמעולם לא שימש לצ’קים, לא סומנו כחשודות במערכות הבנק. “זה בדיוק סוג הדפוס שמערכות זיהוי הונאות אמורות לעצור”, הוא אומר.
רק לאחר שתוכנית “7 בצד שלך” החלה לפנות לבנק ולבקש תגובות, חל שינוי. המשפחה מספרת שמשרד ההנהלה של וולס פארגו יצר קשר מספר פעמים תוך ימים ספורים. “פתאום הם היו זמינים, מגיבים, מתקשרים”, אמר סאטין – אם כי בשלב זה עדיין לא היה בטוח שהכסף אכן יוחזר.
בזמן הכנת הכתבה הגיעה התפנית. וולס פארגו הודיע לערוץ 7 ולמשפחה כי תביעתו של רוזנברג אושרה, וכי הכסף יוחזר במלואו לחשבונו. “אחרי שעבדנו עם הלקוח ועם מיופה הכוח שלו, ובחנו מידע נוסף, אנו שמחים להודיע שהכספים מוחזרים”, נמסר מהבנק, בצירוף קריאה ללקוחות לבדוק דפי חשבון ולדווח מיידית על חריגות.
רוזנברג עצמו נשמע נרגש. “אני מודה לערוץ 7. בלי זה, אני לא יודע מה היה קורה”, אמר. “עכשיו אני יכול לישון בלילה”.
אך מעבר לסוף הטוב, הסיפור הזה חושף בעיה רחבה ומטרידה הרבה יותר: הפגיעות הקיצונית של קשישים – ובפרט קשישים בודדים – במערכת הפיננסית המודרנית. אנשים שגדלו בעידן של אמון במוסדות מוצאים את עצמם חסרי אונים מול רמאים מתוחכמים וביורוקרטיה נוקשה.
מדיניות של “חלון דיווח של 60 יום” עשויה להיות סבירה עבור צעירים שמנהלים את חשבונותיהם דרך אפליקציות. עבור אדם בן 90 עם מגבלות פיזיות וקוגניטיביות, מדובר בדרישה כמעט בלתי אפשרית. העובדה שהבנק שינה את עמדתו רק לאחר לחץ תקשורתי מעלה שאלה מטרידה: כמה קשישים אחרים לא זכו לעזרה כזו? כמה איבדו את חסכונות חייהם מבלי שאיש יתערב?
המקרה של אירווינג רוזנברג הסתיים בהחזרת הכסף – אך הוא מהווה תמרור אזהרה חריף לבנקים, לרגולטורים ולחברה כולה. הגנה על קשישים מפני הונאה אינה מחווה של רצון טוב, אלא אחריות מוסרית ומערכתית.
