את התביעה הגישה טיפאני מרינה רודריגז, בת 30, תושבת מיאמי, המתארת אירועים שהתרחשו בשנת 2016, כאשר הייתה בת 21. לדבריה, היא הגיעה למועדון עם חברה, לאחר שהוזמנו על ידי מקדם מועדון “לבלות” עם האחים. מה שהחל כיציאה שגרתית למועדון יוקרתי, הפך, לטענתה, לטראומה ששינתה את חייה מן היסוד.
התביעה טוענת כי מנהלת מדור ה־וי־איי־פי לשעבר חזתה שוב ושוב בנשים מחוסרות הכרה שנישאו מהמועדון על ידי אנשי האבטחה. “הנהלת בייסמנט הייתה מודעת לדפוסים הללו זמן רב לפני ספטמבר 2016, ובכל זאת המשיכה להקל עליהם,” נטען. עוד נטען כי עובדי המועדון גייסו ופיתו נשים לשולחן ה־וי־איי־פי של האחים, ביודעם כי הן יוסתו במרמה לקיום יחסי מין בכפייה.
על פי כתב התביעה, רודריגז סוממה במועדון, ולאחר מכן הובלה לדירתו של אורן אלכסנדר בסאני איילס. כשהתעוררה, מצאה את עצמה מרותקת מתחת לזרועות של כיסא משרדי שהונח בצורה אופקית, בעוד האחים אורן ואלון אלכסנדר אונסים אותה בזה אחר זה. בהמשך אושפזה למשך שלושה ימים עקב פציעות, ובחודשים שלאחר האירוע ניסתה לשים קץ לחייה.
“המחיר הפסיכולוגי שגבתה התקיפה המינית מן התובעת היה קטסטרופלי,” נכתב בתביעה. “כתוצאה מהמעשים וההתנהלות המתוארים כאן, היא סבלה — ותמשיך לסבול — מכאב רגשי עמוק, דיכאון, חרדה, פרנויה, אובדן הנאה מהחיים ופגיעה מתמשכת בתפקוד.”
אולם ההיבט החמור ביותר בתביעה הנוכחית הוא העובדה שזו הפעם הראשונה שבה מועדון לילה עצמו מוגדר כשותף פעיל לפשעים. על פי המסמכים, עובד המועדון דיווח למנהליו כי בשלוש הזדמנויות שונות לפחות ארבע נשים אמרו שסוממו ונאנסו על ידי האחים אלכסנדר — מידע שלטענת התביעה לא הוביל לשום שינוי בהתנהלות המקום.
התביעה טוענת כי מנהלת מדור ה־וי־איי־פי לשעבר חזתה שוב ושוב בנשים מחוסרות הכרה שנישאו מהמועדון על ידי אנשי האבטחה. “הנהלת בייסמנט הייתה מודעת לדפוסים הללו זמן רב לפני ספטמבר 2016, ובכל זאת המשיכה להקל עליהם,” נטען. עוד נטען כי עובדי המועדון גייסו ופיתו נשים לשולחן ה־וי־איי־פי של האחים, ביודעם כי הן יוסתו במרמה לקיום יחסי מין בכפייה.
רודריגז היא אחת מתוך שורה ארוכה של נשים שהתלוננו נגד האחים אלכסנדר. עד לפתיחת המשפט הפלילי הפדרלי בעניינם השבוע בניו יורק, עשרות נשים כבר הגישו תביעות אזרחיות או יצאו בפומבי עם סיפוריהן. התביעה הפדרלית טוענת כי למעלה מ־60 נשים פנו לרשויות עם טענות דומות.
בין העדויות: אישה בשם מריה, שסיפרה למשטרת מיאמי כי נאנסה בשנת 2014 באחוזת ורסאצ’ה ימים לאחר מעצר האחים; סמנתה ניקולסון, שטענה כי סוממה ונאנסה על ידי שלושת האחים בסוף שבוע בהמפטונס בשנת 2009, ולאחר מכן הותקפה שוב; ואישה נוספת, שהגישה תביעה תחת השם הבדוי “ג’יין דו”, וטענה כי סוממה ונאנסה באלימות בשנת 2011 והובהלה לבית חולים.
את התביעה הגישה טיפאני מרינה רודריגז, בת 30, תושבת מיאמי, המתארת אירועים שהתרחשו בשנת 2016, כאשר הייתה בת 21. לדבריה, היא הגיעה למועדון עם חברה, לאחר שהוזמנו על ידי מקדם מועדון “לבלות” עם האחים. מה שהחל כיציאה שגרתית למועדון יוקרתי, הפך, לטענתה, לטראומה ששינתה את חייה מן היסוד.
גם האמנית לינדזי אקרי הגישה בשנה שעברה תביעה, שבה טענה כי סוממה ונאנסה בשנת 2011. תחילה ביקשה להישאר אנונימית, אך לאחר שבית המשפט דחה את בקשתה, בחרה לצאת בפומבי כדי להגן על ההליך המשפטי ולתמוך בנשים נוספות.
כבר בשנת 2010 ניסתה לורה באק להזהיר נשים אחרות, לאחר שלדבריה הותקפה על ידי האחים. היא פנתה למשטרה, לבית חולים ואף לאמם של האחים. בשיא הייאוש, כך נטען, כתבה באודם אדום על קירות דירתם: “טל אלכסנדר הוא אנס” ו“אורן אלכסנדר הוא אנס”.
כיום עומדים התאומים אורן ואלון אלכסנדר, בני 38, יחד עם אחיהם הבכור טל אלכסנדר, בן 39, לדין פדרלי בניו יורק בגין סחר בנשים. עדה אחת כבר העידה, ונשים נוספות צפויות להעיד בשבועות הקרובים.
מאז מעצרם בדצמבר 2024, האחים מכחישים את כל ההאשמות. בהצהרה מטעם עורכי דינם נמסר כי הם מכחישים את קיומו של כל סרטון המתעד פשע, וטוענים כי “לא הוצגה ולא קיימת כל ראיה כזו בפני רשויות האכיפה”.
ארק פודלי, שותף במשרד עורכי הדין בלום פירם, המייצג את רודריגז, נכח ביום שלישי בדיון הפלילי הפדרלי וציין כי עדותה של הקורבן הראשון דומה באופן מצמרר לזו של לקוחתו. “אנחנו מצפים לנהל את התביעה עד תום,” אמר, והדגיש כי נערכה בדיקת נאותות מקיפה.
על פי התביעה, רודריגז לא העזה לצאת עם סיפורה במשך שנים, עד שראתה את האחים נעצרים בדצמבר 2024. רק אז הבינה, לדבריה, כי אינה לבד — וכי השתיקה הארוכה הסתירה דפוס פשיעה רחב בהרבה.
