בתוך אחת המכוניות האזרחיות בחניון ישבו שני בלשים מלשכת הפשעים החמורים של משרד השריף של מחוז לוס אנג’לס. הם לא הגיעו לקניות. במשך ימים עקבו אחר זוג צעיר, גבר ואישה, שנחשדו במעורבות בסדרת שודים מזוינים במרכזי קניות ובחניונים בעמק סן פרננדו ובאזור קלבסאס. אותו ערב, המעקב הוביל אותם בדיוק לחניה של פולברוק סנטר.
גויטיה נפגע מירי השוטרים ונפל במקום. צוותי רפואה שהוזעקו לזירה נאלצו לקבוע את מותו. אף אחד מהבלשים לא נפגע. ליד גופתו של הצעיר נמצא האקדח שבו, לפי החשד, השתמש במהלך ניסיון השוד.
על פי ממצאי החקירה הראשוניים, הבלשים צפו בברנדון גויטיה, בן 18 מריברסייד, יוצא מרכב ומתקרב לאישה בחניון. בידו היה אקדח חצי־אוטומטי עם מחסנית מוארכת. ברגעים אלה, השוד כבר לא היה חשד – אלא אירוע מתרחש. הבלשים יצאו מהרכב בניסיון לעצור את החשוד, ואז נשמעו היריות.
גויטיה נפגע מירי השוטרים ונפל במקום. צוותי רפואה שהוזעקו לזירה נאלצו לקבוע את מותו. אף אחד מהבלשים לא נפגע. ליד גופתו של הצעיר נמצא האקדח שבו, לפי החשד, השתמש במהלך ניסיון השוד.
חזית חנות “מיכאל’ס”, שמאחוריה מדפים של צבעים, קנבסים וחומרי יצירה, נותרה מחוררת בחורי קליעים. חלון הכניסה – סמל של מרחב מסחרי בטוח לכאורה – הפך לעדות אילמת לעימות האלים. החוקרים עדיין בודקים אם גויטיה פתח באש לעבר הבלשים לפני שנורה, סוגיה מרכזית שתיבחן במסגרת חקירת השימוש בכוח קטלני.
במקביל, החשודה השנייה – אישה שלפי בני המשפחה הייתה בת זוגו של גויטיה – נמלטה מהמקום ברכב סדאן לבן. היא הובילה את המשטרה למרדף שנמשך כ־15 דקות והסתיים סמוך לצומת אגורה ורחוב לואיס, באזור אגורה הילס. שם נעצרה ללא נפגעים נוספים. המשטרה טרם פרסמה את זהותה או את היקף מעורבותה, אך ברור כי היא נחקרת כחלק מהחקירה הרחבה של סדרת השודים.
כשהבשורה על מותו של גויטיה הגיעה למשפחתו, ההלם היה מוחלט. סבתו, שאליה הגיע יום קודם לכן לביקור קצר, התקשתה להבין כיצד לילה שגרתי הפך לטרגדיה. “הוא בא אליי רק ליום אחד”, אמרה לכתבים בזירה. “יצא עם החברה שלו – ואז התקשרו אלינו ואמרו שהוא נורה. זה פשוט לא נתפס”.
אמו של גויטיה, שביקשה לא לפרסם את שמה, התקשתה אף היא לחבר בין הדמות שהכירה לבין תיאור האירוע. “זה לא נשמע בכלל כמו הבן שלי”, אמרה בקול שבור. “הוא סיים תיכון בשנה שעברה, הוא בא ממשפחה טובה. אני לא יודעת איך לעכל את זה”.
לפי המשטרה, הירי הקטלני היה סיומה של חקירה סמויה שנמשכה תקופה. בלשי לשכת הפשעים החמורים חקרו שורת שודים מזוינים שאירעו בחניונים של מרכזי קניות – מקומות שבהם אנשים עסוקים בהעמסת שקיות, בהוצאת ילדים מהרכב או בנעילת דלתות, ופגיעותם גבוהה במיוחד. הדפוס חזר על עצמו: גישה מהירה לקורבן, איום בנשק, ובריחה מהירה.
מרכזי קניות כמו פולברוק סנטר, שפועלים גם בשעות הערב ומציעים חניה פתוחה ורחבה, הפכו בשנים האחרונות למוקד משיכה לשודים מזוינים. השילוב בין חשיכה, תנועה אזרחית שגרתית ותחושת ביטחון מדומה הופך את החניון – מרחב שתוכנן לנוחות – לנקודת תורפה.
המקרה של גויטיה ממחיש את הפער החד בין דימוי משפחתי “נורמטיבי” לבין החלטות קטלניות שמתקבלות ברגע אחד. צעיר שסיים תיכון לפני שנה בלבד, שהגיע לבקר את סבתו, מצא את מותו כשהוא חמוש באקדח בחניית מרכז קניות. השאלות על מה הוביל אותו לשם – לחץ, השפעה סביבתית, שותפות רומנטית או רצף החלטות שגויות – ימשיכו ללוות את החקירה, אך את התוצאה כבר אי אפשר לשנות.
חקירת האירוע נמשכת בידי לשכת הרצח של משרד השריף של מחוז לוס אנג’לס. במקביל, נבדקת מעורבותה של החשודה השנייה בשודים נוספים. המשטרה קוראת לציבור למסור מידע שעשוי לסייע בחקירה, ומדגישה כי כל פרט עשוי להיות משמעותי.
עבור תושבי עמק סן פרננדו, האירוע מותיר תחושת אי־נוחות עמוקה. מרכז קניות הוא סמל לשגרה, לצרכנות ולחיים אזרחיים רגילים. כשהוא הופך לזירת ירי – גם אם לזמן קצר – תחושת הביטחון נסדקת. עבור משפחתו של ברנדון גויטיה, זו כבר לא תחושת איום אלא מציאות בלתי הפיכה: ביקור משפחתי תמים שהסתיים במוות, וחניון אחד בלוס אנג’לס שייזכר מעתה כנקודת האל־חזור.
