
שוטרי משטרת ניו יורק הגיעו למקום סמוך לשעה 11 בבוקר, לאחר דיווח על הטרדה מחמירה בפארק שבפינת רחוב 56 ושדרה 18. בזירה נמצאו עשרות צלבי קרס, מצוירים בצבעי אדום, כחול וצהוב, לצד גרפיטי אנטישמי נוסף. רק יומיים קודם לכן, ביום ראשון בערב, דווח על כ־16 צלבי קרס שרוססו באותו אזור בדיוק, ובשני המקרים נמצאו בקבוקי צבע בשטח.
“לראות את זה קורה יומיים ברציפות, ובפעם השנייה בעוצמה גדולה כל כך — יותר מפי שלושה ממספר צלבי הקרס ביום הראשון — זה פשוט מחריד”, אמר סקוט ריצ’מונד, מנהל הליגה נגד השמצה בניו יורק ובניו ג’רזי.

לאחר דיווח על הטרדה מחמירה בפארק שבפינת רחוב 56 ושדרה 18. בזירה נמצאו עשרות צלבי קרס, מצוירים בצבעי אדום, כחול וצהוב, לצד גרפיטי אנטישמי נוסף. רק יומיים קודם לכן, ביום ראשון בערב, דווח על כ־16 צלבי קרס שרוססו באותו אזור בדיוק, ובשני המקרים נמצאו בקבוקי צבע בשטח.
המיקום עצמו הופך את האירוע למטלטל במיוחד. פארק גרייבסנד ממוקם באחת השכונות עם הריכוז הגבוה ביותר של ניצולי שואה בעיר. “זה לא סתם גרפיטי”, הדגיש ריצ’מונד. “ארצות הברית יצאה למלחמה נגד הנאצים, ו־400 אלף אמריקאים שילמו בחייהם. צלב הקרס הוא לא רק פגיעה ביהודים — הוא עלבון לכל ערך שעליו נבנתה ניו יורק”.
הרב אדגר גלוק, חבר ועד קהילתי 12 ובנו של ניצולי שואה, תיאר תחושה של חזרה אחורה בזמן. משפחתו ברחה מגרמניה הנאצית ב־1938, ורבים מקרוביו נרצחו בשואה. “זה ממש מזכיר את גרמניה הנאצית”, אמר. “זה אזור יהודי אורתודוקסי מאוד, והם יודעים שאם הם מכים כאן — הם פוגעים בקהילה היהודית כולה”.
האירועים עוררו גינויים חריפים מצד מנהיגי העיר והמדינה. ראש עיריית ניו יורק, זהראן ממדאני, כינה את המעשה “מחלה”, והבטיח חקירה מלאה. “לאנטישמיות אין מקום בעיר שלנו. הממשל שלי פועל יחד עם יחידת פשעי השנאה של המשטרה ועם מחלקת הפארקים, והאחראים ייתפסו ויועמדו לדין”, אמר.
יושבת ראש מועצת העיר, ג’ולי מנין, הביעה גם היא זעזוע עמוק, וציינה כי רק ימים קודם לכן הציגה תוכנית פעולה בת חמש נקודות למאבק באנטישמיות. “גרפיטי אנטישמי על מגרש משחקים — מכל המקומות — ממחיש מדוע הפעולה הדחופה הזו הכרחית”, כתבה.
גם המנהיג הדמוקרטי בבית הנבחרים, חכים ג’פריס, גינה את המעשה בחריפות. “לא נוכל לאפשר לסמלים נאציים ולאידיאולוגיה הקטלנית שהם מייצגים להפוך לנורמליים. משפחות חייבות להרגיש בטוחות בפארקים, בבתי ספר ובבתי כנסת — בלי פחד משנאה”.
הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק הגדירה את האירוע “מעשה שנאה אנטישמי מכוון”. “מגרש משחקים שנועד לשמחה ולתמימות הפך למקום של פחד, רק משום שהילדים שמשחקים בו הם יהודים. הקהילה היהודית לא תשתוק ולא תירתע”, נמסר.
ואולם מעבר לגינויים הרשמיים, בקהילה עצמה נשמעת בעיקר תחושת תשישות. “זה פשוט לא נתפס”, אמרה אחת האימהות. “אנחנו קהילה פתוחה ומסבירת פנים — ועייפים מלהיות מטרה”.
בארי שפיצר, מנהל המחוז של ועד קהילתי 12, ניסח זאת בכאב: “עצוב לראות את זה קורה יומיים ברציפות. עצוב שב־2026 זה כבר כמעט הפך לנורמה. עצוב שדברים כאלה כבר לא מרימים גבה. אני פשוט עייף מלהיות עצוב”.
המשטרה טרם ביצעה מעצרים, והחקירה מנוהלת על ידי יחידת פשעי השנאה. למרות ריבוי מצלמות האבטחה באזור, טרם פורסמו תמונות חשודים. עד שעות אחר הצהריים כבר החלה מחלקת הפארקים להסיר את הגרפיטי באמצעות חומרים כימיים ולצבוע את המשטחים שנפגעו.
המקרה מצטרף לגל רחב יותר של אנטישמיות בעיר. על פי נתוני ארגונים יהודיים, למעלה ממחצית מפשעי השנאה המדווחים בניו יורק בשנה האחרונה כוונו כלפי יהודים. רק בנובמבר 2025 רוססו צלבי קרס על ישיבה, בית קברות ומוסדות נוספים בגרייבסנד. בעקבות זאת הכריזה מושלת ניו יורק, קתי הוכול, על הרחבת תקציבי האבטחה לקהילות בסיכון.
בליגה נגד השמצה הדגישו כי “הורים לא אמורים לחשוש שילדיהם ייתקלו בשנאה במגרש המשחקים”. הארגון קרא לציבור להמשיך לדווח על תקריות אנטישמיות לרשויות.
עבור תושבי גרייבסנד — ובעיקר עבור ניצולי השואה החיים בה — צלבי הקרס על מגלשות הילדים אינם רק מעשה ונדליזם. הם תזכורת חיה וכואבת לעבר האפל, ואזהרה מצמררת לגבי ההווה והעתיד. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הגינויים וההבטחות יתורגמו לפעולה אפקטיבית — או שהאנטישמיות תמשיך, כפי שאמר אחד התושבים, להיות “הנורמה החדשה”.