
עבור ישראלים, הדירוג האחרון משקף תמונה מורכבת. ישראל עלתה מקום אחד בדירוג הכללי, מהמקום ה-19 ל-18, אך בפועל חלה נסיגה בכוח הדרכון. מספר המדינות שאליהן ישראלים יכולים להיכנס ללא ויזה ירד מ-170 ל-165 בתוך שנה אחת. במהלך התקופה האחרונה איבדה ישראל פטור מוויזה לשש מדינות: מאוריטניה, האיים המלדיביים, קולומביה, סומליה, מיאנמר ומלאווי. מנגד, בוליביה העניקה פטור מוויזה לאזרחים ישראלים, מה שמציב את ישראל בין מעט המדינות שרשמו תוספת יעד אחד בשנה החולפת.

הדרכון הישראלי והאמריקאי ממשיכים להישחק, כך לפי מדד הדרכונים לשנת 2026
גם הדרכון האמריקאי ממשיך לאבד גובה. ארצות הברית חזרה למקום העשירי בדירוג עם גישה חופשית ל-179 יעדים, לאחר שבסוף 2025 יצאה זמנית מעשיריית הדרכונים החזקים. עם זאת, החזרה לעשירייה אינה משקפת התאוששות אמיתית: בפועל יש כיום 37 מדינות שמדורגות מעל ארה"ב, אחת יותר מאשר לפני שנה. במהלך 12 החודשים האחרונים איבד הדרכון האמריקאי גישה חופשית לשבע מדינות, והוא רושם את הירידה השנתית השנייה בגודלה במדד, מיד אחרי בריטניה. במבט של שני עשורים, מדובר בצניחה השלישית בהיקפה בדירוג, אחרי ונצואלה וונואטו, עם ירידה מהמקום הרביעי לעשירי.
בראש המדד, אחרי סינגפור, מדורגות יפן ודרום קוריאה במקום השני, עם כניסה חופשית ל-188 יעדים כל אחת. במקום השלישי חולקות חמש מדינות אירופיות את אותו הציון: דנמרק, לוקסמבורג, ספרד, שוודיה ושווייץ, עם גישה ל-186 מדינות. אחריהן, במקום הרביעי, קבוצה רחבה של עשר מדינות אירופיות, בהן גרמניה, צרפת, איטליה והולנד, עם 185 יעדים.
במקום החמישי מדורגות הונגריה, פורטוגל, סלובקיה, סלובניה ואיחוד האמירויות הערביות, עם גישה חופשית ל-184 מדינות. האמירויות בולטת במיוחד בדוח: מאז 2006 היא הוסיפה 149 יעדים ללא ויזה, טיפסה 57 מקומות בדירוג ונחשבת למדינה עם הביצועים החזקים ביותר בהיסטוריה של המדד, תוצאה של מדיניות דיפלומטית מתמשכת והקלות בוויזות.
בהמשך הרשימה נמצאות קרואטיה, צ'כיה, אסטוניה, מלטה, ניו זילנד ופולין במקום השישי; אוסטרליה, לטביה, ליכטנשטיין ובריטניה במקום השביעי; קנדה, איסלנד וליטא במקום השמיני; ומלזיה במקום התשיעי. בריטניה בולטת לרעה עם הירידה השנתית החדה ביותר, שמונה יעדים פחות מאשר לפני שנה, ועם מגמת שחיקה מתמשכת מאז שדורגה ראשונה בשנת 2014.
בתחתית המדד, לצד אפגניסטן, מדורגות סוריה במקום ה-100 עם גישה ל-26 יעדים בלבד, ועיראק במקום ה-99 עם 29 יעדים. לפי עורכי המדד, בעוד שהניידות העולמית גדלה בממוצע בעשורים האחרונים, היתרונות מרוכזים יותר ויותר בידי מדינות יציבות פוליטית וחזקות כלכלית, בעוד מדינות אחרות נשארות מאחור.
הדוח מדגיש כי כוחו של דרכון אינו רק עניין טכני של ויזות, אלא שיקוף של יציבות פוליטית, אמינות דיפלומטית ומעמד בינלאומי. עבור ישראלים ואמריקאים החיים מחוץ לארצם, הנתונים לשנת 2026 ממחישים מציאות ברורה: חופש התנועה, שבעבר נחשב מובן מאליו, הופך למשאב שנשחק בהדרגה ודורש תשומת לב מדינית מתמשכת.