סימני השאלה סביב האזרחות האמריקאית של אילהאן עומאר

שאלות מטרידות סביב אזרחותה של חברת הקונגרס ממינסוטה, אילהאן עומאר, חזרו בימים האחרונים למרכז השיח הפוליטי בוושינגטון - אחרי שנים של טענות, שמועות וחקירות פרטיות שמעולם לא הגיעו לבירור רשמי בקונגרס.

עומאר, ילידת סומליה ונציגת המפלגה הדמוקרטית, מכהנת בבית הנבחרים מאז 2019. לאורך השנים היא דחתה בתוקף טענות שונות שנגעו לעברה האישי - כולל שמועות חריגות על נישואים לאח שלה, טענות אותן כינתה "אבסורדיות ופוגעניות". כעת, מוקד הדיון הוא שאלה בסיסית בהרבה: האם היא אזרחית אמריקאית כדין.

על פי החוקה האמריקאית, חברי בית הנבחרים חייבים להיות בני 25 לפחות, אזרחי ארצות הברית במשך שבע שנים לפחות, ותושבי המדינה שאותה הם מייצגים ביום הבחירה. בפועל, הדרישה לאזרחות מבוססת בדרך כלל על הצהרה עצמית, ואין חובה שגרתית להציג הוכחות - אלא אם הקונגרס עצמו פותח בהליך בירור רשמי.

 

האם אילהאן עומאר באמת אזרחית ארצות הברית?

 

עומאר טוענת כי קיבלה אזרחות אמריקאית בגיל 17 באמצעות אביה, נור עומאר מוחמד, שלדבריה הפך לאזרח אמריקאי בשנת 2000. אם כך היה, היה עליה להחזיק בתעודת אזרחות פדרלית מסוג N-560 או N-561 - מסמך רשמי שניתן להציג בקלות. עד היום, היא סירבה לעשות זאת.

מי שמובילה את הטענות נגדה היא איי.ג’יי. קרן, מועמדת רפובליקנית לשעבר ממינסוטה, שטוענת כי בדיקות שביצעה מול רשויות ההגירה הפדרליות העלו שאין כל תיעוד לכך שאביה של עומאר אי פעם התאזרח. לדבריה, היא מחזיקה במסמכים רשמיים - כולל מכתב משירותי האזרחות וההגירה של ארה"ב ומסמך המכונה "תעודת אי-קיום" ממשרד לביטחון המולדת - שלפיהם לא נמצא כל רישום להתאזרחותו.

קרן טוענת עוד כי גם מנגנון "אזרחות נגזרת", שבו קטין מקבל אזרחות דרך הורה שהתאזרח, אינו יכול לחול במקרה הזה. לדבריה, משפחת עומאר הגיעה לארה"ב ב-8 במרץ 1995, ומכאן שאביה היה יכול להגיש בקשה לאזרחות רק חמש שנים לאחר מכן - במרץ 2000. לפי שנת הלידה שפורסמה במשך שנים, 1981, עומאר כבר הייתה אז בת 18, ולכן לא קטינה הזכאית לאזרחות אוטומטית.

לטענה הזו נוסף פרט שעורר סערה נוספת: קרן טוענת כי לאחר שפרסמה סרטון ברשתות החברתיות במאי 2019, שבו הצביעה על כך ששנת הלידה של עומאר באתר רשמי של בית המחוקקים של מינסוטה היא 1981, עודכן הרישום ל-1982. מכתב של ספריית החקיקה של מינסוטה מאשר כי לשכתה של עומאר פנתה וביקשה לתקן את שנת הלידה.

הטענות לא נשארו רק בזירה הציבורית. השבוע הן הגיעו גם לקונגרס עצמו, כאשר חברת הקונגרס הרפובליקנית ננסי מייס ביקשה מוועדת הפיקוח של בית הנבחרים לזמן בצו את תיקי ההגירה של עומאר. הבקשה נבלמה, והוועדה קבעה כי מדובר בנושא שבסמכות ועדת האתיקה של בית הנבחרים.

 

חברת הקונגרס הפרוגרסיבית טרם הגיבה ברצינות לטענות על האזרחות שלה

 

קרן טוענת כי ניסתה שוב ושוב להביא את החומרים שאספה בפני מחוקקים וכלי תקשורת – אך לדבריה נתקלה בקיר אטום. "אמרו לנו שזה רגיש מדי, או שזה ייתפס כגזעני", אמרה. לדבריה, במשך יותר מעשור היא ופעילים נוספים התריעו מפני כשלים חמורים במנגנוני הפיקוח של המדינה, אך איש לא הסכים לבדוק לעומק את הממצאים.

מי שבכל זאת נתנה במה לטענות היא העיתונאית ליז קולין, שעבדה שנים ככתבת ומגישה בתחנת הטלוויזיה WCCO במיניאפוליס, ולימים עזבה והצטרפה לאתר החדשות הדיגיטלי Alpha News. קולין סיפרה כי הייתה היחידה במדינה שפרסמה את הטענות בנוגע לאזרחותה ולנישואיה של עומאר, והוסיפה כי מאז פרסום הכתבות היא מתמודדת עם איומים ומחאות מול ביתה הפרטי.

עומאר עצמה נמנעת מלהגיב ישירות לטענות בנוגע לאזרחותה או למסמכים שהוצגו. בנובמבר האחרון, לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תקף אותה ברשת החברתית Truth Social וקרא לה לעזוב את המדינה, אמרה בראיון רדיופוני כי אינה חוששת מהאיום. "אני לא יודעת איך בכלל אפשר לשלול לי אזרחות או לגרש אותי", אמרה, והבהירה כי מבחינתה מדובר באמירות ריקות שאין להן משמעות מעשית.