המלחמה על המקלחת: ממשל טראמפ מפרק את רגולציית המים ונכנס לחדר האמבטיה של האמריקאים

ממשל דונלד טראמפ מתקדם בקצב מהיר ביישום שורה של מדיניות פנים שנראות לעיתים שוליות — אך יחד יוצרות תמונה ברורה של מהפך עמוק. בשם החזרת “השליטה” לאזרחים, הבית הלבן והקונגרס הרפובליקני מתמקדים בפרטים יומיומיים כמו זרם המים במקלחת הביתית, אך המבקרים מזהירים: מאחורי הסיסמאות הפשוטות מסתתרת אידאולוגיה של דה־רגולציה אגרסיבית, התעלמות מהשלכות סביבתיות, וניסיון להסיט את השיח הציבורי מנושאים בוערים בהרבה.

ביום שלישי האחרון העביר בית הנבחרים, הנשלט בידי הרפובליקנים, חקיקה ברוב של 226 תומכים מול 197 מתנגדים, שמטרתה להגשים חלום ותיק של הנשיא טראמפ — “להפוך את המקלחות לגדולות שוב”. החוק, הנושא את השם הרשמי והאירוני “חוק הצלת בעלי בתים מרגולציה יתר עם שטיפה יוצאת דופן”, מבקש לשחרר את התקנים הפדרליים ליעילות מים ולהתיר זרימת מים חזקה יותר מראשי מקלחת ביתיים.

 

ביום שלישי האחרון העביר בית הנבחרים, הנשלט בידי הרפובליקנים, חקיקה ברוב של 226 תומכים מול 197 מתנגדים, שמטרתה להגשים חלום ותיק של הנשיא טראמפ — “להפוך את המקלחות לגדולות שוב”. החוק, הנושא את השם הרשמי והאירוני “חוק הצלת בעלי בתים מרגולציה יתר עם שטיפה יוצאת דופן”, מבקש לשחרר את התקנים הפדרליים ליעילות מים ולהתיר זרימת מים חזקה יותר מראשי מקלחת ביתיים

 

לדברי הרפובליקנים, מדובר במהלך שמנקה את ספר החוקים מ”רגולציה מיותרת” ומחזיר לצרכן את חופש הבחירה. הדמוקרטים וקבוצות סביבתיות רואים בכך מהלך פופוליסטי שמחירו כבד: בזבוז מים, עלייה בצריכת אנרגיה, וחשבונות גבוהים יותר למשקי הבית — בעיקר בעידן של בצורות, משבר אקלים ותשתיות מתיישנות.

“אם מישהו רוצה זרבובית שמטפטפת — שיבחר בזה. אם מישהו רוצה מקלחת עם לחץ שחותך תפוז — גם זו זכותו”, אמר חבר הקונגרס הרפובליקני ראסל פריי, יוזם החוק. “זו צריכה להיות החלטה של הצרכן, לא של וושינגטון”.

אלא שהחקיקה עצמה דלה בפרטים, וסיכוייה לעבור בסנאט עדיין אינם ברורים. בינתיים, חברי הסנאט מתמקדים בסוגיות תקציב, ביטחון לאומי ומדיניות חוץ. עם זאת, המהלך משתלב במאמץ רחב יותר שמוביל יושב ראש בית הנבחרים, מייק ג’ונסון, לעגן בצורת חקיקה פדרלית שורה של צווים מנהליים שעליהם חתם טראמפ — ולהפוך אותם לעובדות מוגמרות שקשה לבטל.

כבר באפריל חתם טראמפ על צו מנהלי הקורא לביטול מיידי של תקני שימור המים הפדרליים, המגבילים את מספר הגלונים לדקה הזורמים דרך ראשי מקלחת ומכשירי חשמל ביתיים נוספים — מדיחי כלים, מכונות כביסה ואסלות. החוק שעבר בבית הנבחרים נועד לחזק את הצו הזה, ולאפשר זרימת מים חזקה יותר מזו שמותרת כיום.

מאז שנות התשעים קובע חוק האנרגיה הפדרלי כי ראשי מקלחת חדשים אינם רשאים להזרים יותר מ־2.5 גלון מים בדקה. ממשל ברק אובמה חיזק את ההגבלות והבהיר שהן חלות על כלל המים היוצאים מראש המקלחת — גם אם מדובר בדגם עם כמה זרבוביות. טראמפ, כבר במהלך כהונתו הראשונה, ריכך את הכלל ואפשר לכל זרבובית להזרים עד 2.5 גלון בפני עצמה. ממשל ג’ו ביידן ביטל את השינוי הזה ב־2021 — וכעת טראמפ מבקש לא רק להשיבו, אלא לקבע אותו בחוק.

קבוצות סביבתיות מזהירות שהמשמעות ברורה: יותר מים מבוזבזים, יותר אנרגיה נדרשת לחימום, ופגיעה ארוכת טווח במאמצים להפחית צריכה בעידן של שינוי אקלים. גם דמוקרטים רבים תוהים מדוע זהו סדר העדיפויות של הרוב הרפובליקני.

“למה, לכל הרוחות, ביום המלא הראשון שבו הקונגרס הזה חזר לפעילות ב־2026, הרפובליקנים בוחרים לבזבז זמן דיונים — בזמן שיש סכסוך מזוין, משברים כלכליים ושחיתות יומיומית — כדי לקדם חוק על מקלחות של עשירים?” שאלה חברת הקונגרס מלאני סטנסברי מניו מקסיקו במהלך הדיון.

הרפובליקנים, מצדם, מתעקשים שהמהלך נועד לשרת את “האיש העובד”. חבר הקונגרס מייקל רולי מאוהיו טען כי כל אמריקאי מכיר את החוויה: “אתה יוצא לחופשה, נכנס למלון, ומקבל את המקלחת הגרועה ביותר בחייך. היא קרה, היא מטפטפת. האיש העובד אפילו לא יכול ליהנות מדבר בסיסי כל כך”.

אך המבקרים טוענים שהטיעון הזה מטעה. לדבריהם, התקנים הקיימים אינם מונעים חוויית רחצה נוחה, אלא מחייבים יצרנים לחדש ולייעל. ביטול ההגבלות, הם מזהירים, יחזיר את השוק לאחור ויפגע בעיקר באוכלוסיות חלשות, שיישאו בנטל העלויות — מים, חשמל ותשתיות — בעוד שהרווח יהיה סמלי וקצר טווח.

בסופו של דבר, המאבק על המקלחת הוא הרבה יותר מוויכוח על לחץ מים. הוא משקף תפיסה שלטונית רחבה: פירוק רגולציה בשם חופש הפרט, גם כאשר המחיר הציבורי והסביבתי ברור. עבור תומכי טראמפ, זו החזרת אמריקה ל”שפיות”. עבור מתנגדיו, זו עוד דוגמה לאופן שבו פוליטיקה פופוליסטית חודרת אל תוך חיי היומיום — ומוכנה לבזבז משאבים, להעמיק פערים ולערער הישגים סביבתיים של עשרות שנים, רק כדי לסמן ניצחון אידאולוגי.