
אשר, שהיה בן 72 כשנעלם, יצא לדוג במפרץ טילמוק שבחוף אורגון ולא שב הביתה. משמר החופים פתח בחיפושים נרחבים, אך הם הופסקו כבר למחרת. על פי הדיווחים, אשתו סיפרה אז כי הוא לא ידע לשחות ולא לבש אפוד הצלה, וההערכה הייתה כי טבע.
בחודש נובמבר אותה שנה נמצאו עצמות אדם על חוף בכפר טהולה, שבשמורת האינדיאנים קווינולט - כ-300 קילומטרים צפונית למקום היעלמותו. צוותי המשטרה והפתולוגים ניסו לזהות את השרידים, אך ללא הצלחה. התיק נרשם במערכת הלאומית של נעדרים ואלמונים תחת הכינוי 'ג’ון דו ממחוז גרייס הרבור' ונשכח עם השנים.

קלרנס אדווין 'אד' אשר נעלם בשנת 2006, ורק עכשיו המשפחה והקהילה קיבלה סגירת מעגל
בשנת 2025 הועברו דגימות מהשלד למעבדה גנטית בטקסס בשם אוטרם, המתמחה בזיהוי נעדרים באמצעות גנאלוגיה גנטית. החוקרים הצליחו ליצור פרופיל DNA מפורט, ובזכות דגימה מקרוב משפחה של אשר - הוכח כי מדובר בראש העיר לשעבר של פוסיל.
אשתו של אשר, הלן, הלכה לעולמה בשנת 2018 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, בגיל 85. לפי ההספד שפורסם בעיתונות המקומית, מותו של אד הותיר בה צלקת עמוקה וגרם לה לעזוב את העיירה פוסיל ולשוב לעיר הולדתה קונדון, שם נישאו בשנת 1986.
אשר היה דמות מוכרת ואהובה בעיירה. במשך כמעט חמישה עשורים עבד כטכנאי קווים בחברת הטלפונים המקומית, ניהל את חנות המשפחה "אשר וריאטי סטור", התנדב ככבאי וכנהג אמבולנס, ואף כיהן תקופה קצרה כראש העיר לפני שפרש לגמלאות בשנת 1995.
לזוג הייתה משפחה רחבה שכללה 21 נכדים ו-17 נינים. תושבי פוסיל סיפרו כי הזיהוי הסופי של השרידים סגר מעגל ארוך וכואב, והחזיר לקהילה את הזיכרון של האיש שהקדיש את חייו לעיירה הקטנה שבה נולד וחי.