
המהלך, שמקודם על ידי הרוב הדמוקרטי בסקרמנטו וזוכה לגיבוי פומבי של הנהגת המדינה, מחריף את העימות עם ממשל טראמפ ומעמיד למבחן את גבולות חלוקת הסמכויות בין המדינות לבין השלטון הפדרלי. בעוד שבקליפורניה מציגים את החקיקה כ"חומת מגן אזרחית" שנועדה להבטיח ביטחון, גישה לשירותים ציבוריים וזכויות יסוד, בוושינגטון רואים בה התערבות בוטה בסמכות פדרלית בלעדית.

החוקים החדשים יוצרים מערך הגנות רחב היקף סביב מוסדות חינוך. החל משנת 2026, תיאסר כניסתם של סוכני הגירה לאזורים שאינם פתוחים לציבור בבתי ספר, במוסדות להשכלה גבוהה ובמעונות יום – אלא אם יוצג צו שיפוטי תקף.
הרקע לחקיקה הוא גל נרחב של פעולות אכיפה פדרליות ברחבי המדינה, שכללו פשיטות מתוקשרות, מעצרים בשטחי מוסדות ציבוריים וחשש גובר בקרב קהילות מהגרים. מחלקת הביטחון הפנימי של ארצות הברית מסרה כי מאז יוני 2025 בוצעו למעלה מעשרת אלפים מעצרים באזור לוס אנג'לס בלבד, וטענה כי בין העצורים נמנו עבריינים אלימים, חוטפים, עברייני מין ושודדי רכב חמושים. נתונים אלה משמשים את הממשל הפדרלי כהצדקה מרכזית להתנגדותו לחקיקה הקליפורנית.
החוקים החדשים יוצרים מערך הגנות רחב היקף סביב מוסדות חינוך. החל משנת 2026, תיאסר כניסתם של סוכני הגירה לאזורים שאינם פתוחים לציבור בבתי ספר, במוסדות להשכלה גבוהה ובמעונות יום – אלא אם יוצג צו שיפוטי תקף. הנהלות מוסדות החינוך יחויבו לבקש זיהוי רשמי מכל נציג של רשות אכיפה פדרלית, וכן להודיע לקהילה החינוכית על נוכחות סוכני הגירה בקמפוס. בנוסף, נאסר על צוותים חינוכיים למסור מידע על תלמידים או בני משפחותיהם, לרבות כתובת מגורים או מסמכים חינוכיים, ללא הסכמה כתובה ומפורשת של ההורים או האפוטרופוסים.
החקיקה מחייבת גם פרסום פומבי וברור של זכותם של ילדים לחינוך ציבורי חינם, ללא קשר למעמדם ההגירתי, הן בבתי הספר עצמם והן באתרי האינטרנט ובמבנים מנהליים של מערכות החינוך.
גם סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה נכללים במעטפת ההגנה. החוק מחייב את הנהלות אוניברסיטאות המדינה לאמץ מדיניות מערכתית שתאפשר גמישות אקדמית – דחיית מועדי בחינות, ביטול זמני של קורסים או רישום מחדש – עבור סטודנטים שמעמדם נפגע כתוצאה מפעולות אכיפת הגירה. המטרה המוצהרת היא למנוע פגיעה בלתי הפיכה במסלול הלימודים של צעירים בשל פעילות אכיפה חיצונית למוסדות האקדמיים.
בתחום הבריאות, נאסר על סוכני הגירה להיכנס לאזורים לא-ציבוריים בבתי חולים, מרפאות ומתקנים רפואיים אחרים ללא צו שיפוטי. החוק קובע גם הגנות מחמירות על פרטיות המטופלים, ואוסר על מסירת מידע הנוגע למעמד הגירה, מקום לידה או היסטוריה אישית, כאשר מטרת הבקשה קשורה לאכיפת חוקי הגירה.
החקיקה מרחיבה את ההגנות גם למשפחות ולעובדים. מעסיקים בקליפורניה יחויבו לפרסם מידע ברור על זכויות עובדים, לרבות הגנות מפני סיווג שגוי של קבלנים, זכויות סוציאליות, ימי מחלה בתשלום והגנות מפני פרקטיקות תעסוקתיות הקשורות להגירה. סעיף חריג במיוחד מחייב מעסיקים להודיע לאיש הקשר לשעת חירום של עובד במקרה שהעובד נעצר במהלך יום העבודה – צעד שנועד למנוע מצבים שבהם משפחות אינן יודעות היכן מוחזק יקיריהן.
במקביל, נדרש היועץ המשפטי לממשלה של קליפורניה לגבש מדיניות אחידה בנוגע לאופן שבו רשויות מדינתיות ומקומיות אמורות להתנהל מול רשויות ההגירה הפדרליות. כל הסוכנויות הציבוריות יידרשו לאמץ מדיניות זו או לנסח מדיניות מקבילה עד שנת 2027.
במישור הפוליטי, העימות מחריף. ראש עיריית לוס אנג'לס קראה לפתוח בחקירה מקיפה של שיטות האכיפה הפדרליות, והאשימה את הממשל בשימוש בטקטיקות אגרסיביות הפוגעות באמון הציבור ובתחושת הביטחון של תושבים רבים.
קליפורניה מציגה את החקיקה החדשה כניסיון לאזן בין חובתה לכבד את החוק הפדרלי לבין אחריותה להגן על תושביה, על מוסדותיה הציבוריים ועל זכויות אזרח בסיסיות. הממשל הפדרלי, מנגד, מזהיר מפני יצירת תקדים מסוכן של מדינות שמגבילות את אכיפת החוק הלאומי. האם החוקים יעמדו במבחן בתי המשפט או יובילו לעימות חוקתי נוסף – טרם ברור. דבר אחד כבר מתבהר: קליפורניה מאותתת כי היא מוכנה לעמוד בחזית המאבק על דמותה של מדיניות ההגירה בארצות הברית.