חיסול ראש הקרטל במכסיקו: גן עדן לתיירים הפך לשדה קרב

בוקר ראשון בפוארטו ויארטה החל כשגרתי. עיר הנופש הצבעונית שעל חוף האוקיינוס השקט, המארחת מדי שנה מיליוני תיירים מארצות הברית, מקנדה ומאירופה, התעוררה לשגרה של חופים, בתי קפה ומלונות מלאים. ואז הגיעה הידיעה שטלטלה את מקסיקו כולה: נמסיו “אל מנצ’ו” אוסגרה סרוואנטס, ראש קרטל חליסקו הדור החדש, חוסל בפשיטה צבאית בעיירה טפלפה שבמדינת חליסקו.

מותו של האיש שנחשב לאחד מראשי הפשע המאורגן החזקים והאלימים בעולם לא נותר אירוע נקודתי בזירה התחתונה של עולם הקרטלים. בתוך שעות ספורות, רחבי מערב מקסיקו התלקחו. כלי רכב הועלו באש, צירי תנועה מרכזיים נחסמו בכוח, וענני עשן שחור כיסו שדרות ראשיות בערים ובכבישים בין־עירוניים. דיווחים על ירי נשמעו גם בסביבות נמל התעופה הבין־לאומי של גוודלחרה, אחד משדות התעופה העמוסים במדינה, וסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות הראו נוסעים מבוהלים נמלטים מהטרמינל.

 

מותו של האיש שנחשב לאחד מראשי הפשע המאורגן החזקים והאלימים בעולם לא נותר אירוע נקודתי בזירה התחתונה של עולם הקרטלים. בתוך שעות ספורות, רחבי מערב מקסיקו התלקחו. כלי רכב הועלו באש, צירי תנועה מרכזיים נחסמו בכוח, וענני עשן שחור כיסו שדרות ראשיות בערים ובכבישים בין־עירוניים. דיווחים על ירי נשמעו גם בסביבות נמל התעופה הבין־לאומי של גוודלחרה, אחד משדות התעופה העמוסים במדינה, וסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות הראו נוסעים מבוהלים נמלטים מהטרמינל.

 

נמסיו אוסגרה סרוואנטס, שנודע בכינויו “אל מנצ’ו”, היה בן חמישים ושלוש במותו. הוא נשר מבית הספר בגיל צעיר, אך בתוך שני עשורים בנה אימפריית פשע שהטילה אימה על קהילות שלמות. קרטל חליסקו הדור החדש, שהקים והנהיג, הפך בעשור האחרון לאחד מארגוני הסמים החזקים והאכזריים במקסיקו, עם רשת פעילות נרחבת בצפון אמריקה, במרכז אמריקה ואף מחוצה לה. מינהל אכיפת הסמים של ארצות הברית הגדיר אותו יעד מרכזי והציע בעבר פרס עתק על מידע שיוביל ללכידתו. עלייתו נסקה על רקע נפילתו של חואקין “אל צ’אפו” גוסמן, מנהיג קרטל סינלואה, שנעצר, הורשע והוסגר לארצות הברית. אל תוך הוואקום שנוצר נכנס “אל מנצ’ו” במהירות ובאכזריות, והפך את הקרטל שלו לשחקן דומיננטי בזירת הפשע המאורגן.

התגובה לחיסולו הייתה מהירה ומתוזמרת. חמושים המזוהים עם הקרטל ובעלי בריתו יצאו לפעולות ענישה והפגנת כוח במספר מדינות: חליסקו, מיצ’ואקאן, טמאוליפס, קולימה, גואנאחואטו, אגואסקליינטס ווֶרקרוס. מחסומי דרכים הוקמו, אוטובוסים ומשאיות הוצתו כדי לנתק עורקי תנועה, ותושבים נקלעו לאזורים שבהם תנועה אזרחית הפכה לבלתי אפשרית. המסר היה ברור: הפגיעה במנהיג תגרור מחיר ציבורי כבד.

הדימוי המטריד ביותר הגיע מעיר הנופש עצמה. פוארטו ויארטה, סמל לבטחון תיירותי יחסי, מצאה את עצמה בתוך שעות מוקפת באירועי אלימות. מנהלי מלונות הורו לאורחים להישאר בחדריהם. תיירים אמריקאים וקנדים דיווחו על יריות מרחוק ועל עשן מיתמר מעל שכונות סמוכות. מחלקת המדינה של ארצות הברית פרסמה הודעת חירום לאזרחיה באזור והנחתה אותם “להישאר במקום שבו הם נמצאים”. זו אינה אזהרת מסע כללית, אלא הנחיה שנשמעת כאשר הסיכון המיידי מוחשי.

 

 

מבחינת הממשל במקסיקו, החיסול הוא הישג ביטחוני סמלי גדול. נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, הנכנסה לתפקידה כשהמדינה מתמודדת עם אלימות קרטלים מתמשכת, מבקשת להוכיח כי למדינה יש יכולת לפגוע בלב הנהגת הפשע המאורגן. אך ההיסטוריה של מקסיקו מלמדת כי הישגים מסוג זה נושאים עמם מחיר כבד בטווח הקצר. חיסול ראשי קרטלים אינו מביא בדרך כלל לירידה מיידית באלימות, אלא פותח מאבקי ירושה פנימיים וניסיונות השתלטות של ארגונים יריבים. הריק שמותיר מנהיג כמו “אל מנצ’ו” עלול להצית סבב חדש של מלחמות שליטה, עם נפגעים אזרחיים רבים.

עבור התיירים, הזרים והישראלים השוהים בערי הנופש של מקסיקו, האירוע מהווה תזכורת כואבת לכך שאין בועות ביטחון מנותקות מהמציאות המקומית. פוארטו ויארטה, קנקון וקאבו סן לוקס משווקות כיעדים רגועים, אך הן פועלות בתוך מרחב שבו מאזן הכוחות של הפשע המאורגן יכול להשתנות באחת. כאשר ראש קרטל מחוסל, ההדף אינו נשאר בגבולות העולם התחתון – הוא פוגע גם במרחבים האזרחיים ביותר.

מותו של “אל מנצ’ו” ייזכר בבירות רבות כהישג במאבק בפשע המאורגן. אך עבור מי שננעלו בחדרי מלון בפוארטו ויארטה, הקשיבו ליריות מרחוק וצפו בעשן העולה מעל העיר, ההישג הזה נחווה כמציאות של חוסר ביטחון מוחשי. בין ניצחון צבאי לבין שגרת חיים אזרחית פעורה תהום – ובימים שאחרי החיסול, התהום הזו נחשפה במלוא עומקה.