
כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, חקירה מעמיקה מעלה תמונה שונה לחלוטין. מתברר כי הקרן, שנקראה על שם חסידי אומות העולם, כמעט וחדלה לממן יוזמות הקשורות לשואה, והפנתה את עיקר משאביה לארגוני “צדק חברתי” רדיקליים – חלקם מובילים קמפיינים אנטי־ישראליים חריפים, כולל הפגנות והאשמות קיצוניות נגד מדינת ישראל.

הקרן העבירה כ־1.2 מיליון דולר לארגון “לכופף את הקשת”, גוף רדיקלי בעל קשרים הדוקים לרשת ארגונים אנטי־ישראליים. הארגון דרש מממשל ג’ו ביידן להטיל אמברגו נשק על ישראל, תקף את הלחימה נגד חמאס, והגן על קבוצות פעילות בקמפוסים שהואשמו בהטרדת סטודנטים יהודים. מנכ”לית הארגון אף הופיעה בעצרת תמיכה בדמות ציבורית שסירבה לגנות את חמאס והייתה קשורה לתנועה שחגגה את מתקפת שבעה באוקטובר.
הפעם האחרונה שבה מימנה הקרן פרויקטים הקשורים ישירות לשואה הייתה בשנת 2021. מאז, עיקר התקציבים הופנו לגופים המזוהים עם פעילות פוליטית נגד ישראל, לעיתים תוך שימוש בשיח האשמה חריף, הכולל האשמות כוזבות בפשעי מלחמה ואף ברצח עם.
אחת הדוגמאות הבולטות היא העברת כ־650 אלף דולר לארגון “תרועה”, גוף אנטי־ישראלי שהיה מעורב בחסימת רחובות במנהטן והוביל מחאות שבהן הואשמה ישראל ב“טיהור אתני”. מנכ”לית הארגון, ג’יל ג’ייקובס, קראה להמשך “הלחץ” על ישראל, האשימה בכירים ישראלים ב“הסתה לרצח עם” ודרשה הפסקה מוחלטת של פעולות צבאיות נגד חמאס. היא אף תקפה יהודים אמריקאים על כך שהם מדברים על מתקפת שבעה באוקטובר ועל החטופים מבלי להדגיש, לדבריה, את מספר ההרוגים הפלסטינים.
במספר הזדמנויות ייחס הארגון לישראל “פשעי מלחמה” גם בפעולות נגד ארגון חיזבאללה, לרבות חיסול מנהיגיו. בכך, טוענים מבקרי הקרן, עבר המימון משימור זיכרון השואה למימון גופים המאמצים רטוריקה המשווה את פעולותיה של ישראל לפשעי העבר.
מעבר לכך, הקרן העבירה כ־1.2 מיליון דולר לארגון “לכופף את הקשת”, גוף רדיקלי בעל קשרים הדוקים לרשת ארגונים אנטי־ישראליים. הארגון דרש מממשל ג’ו ביידן להטיל אמברגו נשק על ישראל, תקף את הלחימה נגד חמאס, והגן על קבוצות פעילות בקמפוסים שהואשמו בהטרדת סטודנטים יהודים. מנכ”לית הארגון אף הופיעה בעצרת תמיכה בדמות ציבורית שסירבה לגנות את חמאס והייתה קשורה לתנועה שחגגה את מתקפת שבעה באוקטובר.
אותו ארגון אף יצא בפומבי נגד ההגדרה של איגוד הזיכרון הבינלאומי לשואה לאנטישמיות – הגדרה המקובלת על ממשלות וגופים יהודיים רבים – בטענה שהיא עלולה “לצנן” ביקורת על ישראל. כך, כספים שמקורם בסרט על השואה שימשו למימון קמפיינים נגד גוף בינלאומי שהוקם כדי להיאבק באנטישמיות.
בנוסף, הקרן שילמה למעלה מרבע מיליון דולר ל“שולחן העגול לצדק חברתי יהודי”, קואליציה של ארגונים רדיקליים הכוללת גם גופים אנטי־אורתודוקסיים ואנטי־ישראליים. כ־900 אלף דולר נוספים הועברו ל“יהודים מאוחדים למען צדק”, ארגון נוסף ברשת זו, שגם הוא יצא נגד הגדרת האנטישמיות של איגוד הזיכרון הבינלאומי לשואה.
מנגד, הסכומים שהוקצו לפרויקטים הקשורים לשואה זעומים באופן בולט. מאז 2020, הקרן העבירה כ־2.4 מיליון דולר לארגונים אנטי־ישראליים – לעומת כ־125 אלף דולר בלבד לפרויקטים הקשורים ישירות לשואה. הפדרציה היהודית של לוס אנג’לס קיבלה 350 אלף דולר בלבד, והמימון הופסק כבר ב־2020. מוזיאון השואה קיבל 250 אלף דולר, לאחרונה ב־2019. ארגון “בית צדק”, המספק סיוע משפטי לניצולי שואה, לא קיבל תמיכה מאז 2019. ארגון “הכרטיס הכחול”, המסייע כלכלית לניצולים, קיבל 375 אלף דולר – ללא מימון נוסף מאז 2021.
אפילו מכון השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה, גוף שספילברג מזוהה עמו יותר מכל, קיבל לאחרונה תרומה ב־2015 בלבד – כחצי מיליון דולר מתוך יותר מעשרה מיליון שהוקצו לו בעבר.
הפער בין הייעוד המוצהר של הקרן לבין פעילותה בפועל הפך לכואב במיוחד לאחר מתקפת שבעה באוקטובר. דייוויד שכטר, ניצול שואה בן 94, פרסם מכתב פתוח שבו התחנן בפני ספילברג להשמיע קול ברור נגד חמאס והטרור. “אני, יחד עם ניצולים רבים, שבורי לב מכך שמאז שבעה באוקטובר לא דיברת ולא נקטת עמדה פומבית נגד הטרור ונגד אלה החוגגים את שפיכת הדם היהודי”, כתב.
שנה לאחר מכן, בנאום קצר באוניברסיטת דרום קליפורניה, הזכיר ספילברג את האנטישמיות הגואה בקמפוסים, אך כרך אותה גם עם אפליה כלפי מוסלמים, ערבים וסיקים – מבלי להתייחס ישירות לחמאס או לאירועי שבעה באוקטובר. שכטר נפטר בספטמבר 2025 מבלי לקבל תשובה אישית או פומבית.
בינתיים, הארגונים האנטי־ישראליים שנהנים ממימון הקרן ממשיכים בפעילותם, והוויכוח סביב השאלה כיצד הפכו רווחי אחד הסרטים החשובים בתולדות הזיכרון היהודי למנוע מימון של קמפיינים נגד מדינת היהודים – רק הולך ומחריף.