צונאמי של פשיטות רגל בארצות הברית: מאות חברות קורסות תחת מדיניות המכסים של טראמפ

גל חסר תקדים של פשיטות רגל שוטף את הכלכלה האמריקאית. לפחות 717 חברות הגישו בקשה לפשיטת רגל עד נובמבר 2025 – עלייה של 14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והרמה הגבוהה ביותר מאז 2010, לאחר משבר המיתון הגדול. כלכלנים ומומחים מצביעים על שילוב קטלני של מדיניות המכסים של הנשיא דונלד טראמפ, אינפלציה מתמשכת וצרכנים מותשים כהגורמים המרכזיים המובילים לקריסה.

שלא כמו בשנים קודמות, עיקר העלייה נרשמה דווקא בענפי התעשייה – ייצור, בנייה ותחבורה – מגזרים שטראמפ הציג כנהנים המרכזיים ממדיניות המכסים שלו. בפועל, אותם ענפים סופגים פגיעה קשה. ענף הייצור לבדו איבד יותר מ־70 אלף משרות בשנה שהסתיימה בנובמבר, על פי נתוני הממשל הפדרלי, נתון הממחיש את הפער בין ההצהרות הפוליטיות למציאות הכלכלית.

“החברות האלה מבינות היטב את הלחץ הכלכלי שבו נתון הצרכן האמריקאי הממוצע”, אמר ג’פרי סוננפלד, פרופסור בבית הספר לניהול של אוניברסיטת ייל. “הן עושות מאמצים לספוג את עלויות המכסים והריביות הגבוהות, אבל יש גבול ליכולת הזו. מי שיש להן כוח תמחור יגלגלו את העלויות לצרכנים – אחרות פשוט יקרסו”.

עסקים שתלויים ביבוא מצאו עצמם לכודים בין הפטיש לסדן: מצד אחד, מכסים גבוהים שמייקרים את חומרי הגלם והמוצרים, ומצד שני צרכנים שנאלצים לצמצם הוצאות. בין החברות הבולטות שהגישו בקשות לפשיטת רגל השנה נמנות ספיריט איירליינס, קלייר’ס ורייט אייד – האחרונה אף הפסיקה את פעילותה לחלוטין.

 

המשבר אינו פוסח גם על חברות ענק. במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עלייה חדה ב“פשיטות רגל מגה” – חברות עם נכסים בהיקף של יותר ממיליארד דולר. לפי חברת המחקר הכלכלי קורנרסטון ריסרץ’, נרשמו 17 מקרים כאלה בין ינואר ליוני, המספר הגבוה ביותר בפרק זמן דומה מאז התפרצות מגפת הקורונה ב־2020.

 

הפגיעה החריפה ניכרת במיוחד בענף האנרגיה הסולארית. שיעור המכס האפקטיבי על תאים וגגות סולאריים מיובאים טיפס לכ־20% לאחר מאי 2025, לעומת פחות מ־5% בשנים קודמות, לפי נתונים פדרליים שנותחו בידי ג’ייסון מילר, פרופסור לעסקים באוניברסיטת מישיגן. יבואני ציוד סולארי בארצות הברית שילמו קרוב ל־70 מיליון דולר בחודש באגרות יבוא במחצית השנייה של השנה עבור סוג הפאנלים הנפוץ ביותר.

“הלחץ על תזרים המזומנים עצום, במיוחד עבור יבואנים קטנים”, הסביר מילר. “כשהמכסים הגבוהים נפגשים עם קיצוץ בתמריצים פדרליים והאטה בביקוש – מתקבלת סערה מושלמת שמובילה לעלייה חדה בפשיטות רגל”.

המשבר אינו פוסח גם על חברות ענק. במחצית הראשונה של 2025 נרשמה עלייה חדה ב“פשיטות רגל מגה” – חברות עם נכסים בהיקף של יותר ממיליארד דולר. לפי חברת המחקר הכלכלי קורנרסטון ריסרץ’, נרשמו 17 מקרים כאלה בין ינואר ליוני, המספר הגבוה ביותר בפרק זמן דומה מאז התפרצות מגפת הקורונה ב־2020.

מאט אוסבורן, מנהל בכיר בקורנרסטון ריסרץ’ ומחבר הדו”ח, ציין כי החברות הגדולות הצביעו על אינפלציה גבוהה וריביות כבדות כגורמים שפגעו בביקוש הצרכני והקשו על גיוס הון. לדבריו, גם שינויים חדים במדיניות הפדרלית בנוגע לאנרגיה מתחדשת ולמסחר בינלאומי תרמו לאי־הוודאות.

בענף האנרגיה המתחדשת, חברת פוזיגן מלואיזיאנה הייתה בין כמה חברות סולאריות למגורים שהגישו בקשה להגנת Chapter 11. בהודעתה לבית המשפט ייחסה החברה את הקריסה לשינויים במדיניות הממשל, שכללו ביטול הטבות מס שהוזילו התקנת מערכות סולאריות לבעלי בתים, והטלת “מכסים תלולים על חומרים מיובאים החיוניים להקמת פרויקטים סולאריים – כולל מודולים, ממירים, מתקנים ופלדה מבנית”.

גם ענף הקמעונאות מדמם. רשתות שמוכרות מוצרים לא חיוניים – תכשיטי אופנה, פריטי מלאכה ורהיטים – נפגעות במיוחד, שכן צרכנים מעדיפים להפנות את כספם למזון, דיור ושירותים בסיסיים. לפי הערכות, משפחה אמריקאית ממוצעת תוציא כ־1,800 דולר נוספים בשנה כתוצאה מהמכסים.

קלייר’ס, רשת קניונים ותיקה המתמחה באביזרים לנערות ונערים, הגישה בקשה ל־Chapter 11 באוגוסט וסגרה מאות חנויות. החברה התמודדה עם עלויות מכס כבדות, שכן רוב מוצריה – עגילים, סרטי שיער ומחזיקי מפתחות – מיובאים מסין, קמבודיה ואינדונזיה.

בסוף פברואר הצטרפה לרשימה גם ניקולה, יצרנית משאיות חשמליות מאריזונה, שהגישה בקשה ל־Chapter 11 לאחר שריקול סוללות יקר, בהיקף של 56 מיליון דולר, וקנס של 125 מיליון דולר מרשות ניירות הערך האמריקאית, פגעו אנושות במצבה הפיננסי. גם ספיריט איירליינס, חברת התעופה המוזלת, פנתה להגנת Chapter 11 באוגוסט – בפעם השנייה בתוך פחות משנה.

במקביל לקריסת החברות, נתוני סנטימנט הצרכנים ממשיכים להידרדר. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן צנח בכ־28% בשנה שהסתיימה בנובמבר, מה שממחיש את החשש הגובר מהוצאות לא חיוניות.

עם זאת, התמונה המאקרו־כלכלית נותרת מורכבת. נתוני הממשלה מראים שהכלכלה האמריקאית צמחה בקצב שנתי של 4.3% בין יולי לספטמבר – הקצב המהיר ביותר בשנתיים. כלכלנים מזהירים כי הצמיחה הזו מונעת בעיקר בידי משקי בית אמידים והוצאות תאגידיות בתחומי בינה מלאכותית וטכנולוגיה.

“יש לנו כלכלה שנראית חזקה על הנייר”, אמרה מייגן מרטין־שוונברגר, כלכלנית בכירה בפירמת הייעוץ קיי־פי־אם־ג’י, “אבל החוזק הזה לא מחלחל לכל הענפים. עבור עסקים רבים וצרכנים רגילים, המציאות יומיומית קשה בהרבה”.

גל פשיטות הרגל הנוכחי משמש תמרור אזהרה ברור: המחיר של מדיניות מכסים הפכפכה ואי־ודאות רגולטורית אינו נותר על הנייר בלבד. הוא מתורגם לקריסת חברות, אובדן משרות ולהעמקת הפער בין כלכלה שמצטיירת כחזקה בנתונים – לבין חייהם של מיליוני אמריקאים המתמודדים עם מציאות כלכלית שברירית ומכבידה.