אשתו של ברוס ויליס מספרת כיצד החגים נראים אחרי שהוא חלה בדמנציה

אמה המינג, אשתו של ברוס ויליס, פרסמה השבוע טקסט אישי ונוגע ללב על האופן שבו עונת החגים השתנתה מאז שבעלה מתמודד עם דמנציה ואפזיה. בכתבה שפרסמה באתר שלה, בשם "החגים נראים אחרת עכשיו", היא כתבה בכנות על הקושי לשמור על שמחה ורוגע לצד בן זוג אהוב שמתמודד עם מחלה מתקדמת.

"החגים הם מראה - הם משקפים מי היינו ומה דמיינו שיהיה", כתבה המינג. לדבריה, כשמטפלים באדם עם דמנציה, כל חג דורש תכנון מדוקדק ורגעים שפעם היו מלאים בשמחה הופכים למורכבים. עם זאת, היא מדגישה כי "עדיין יכולה להיות חמימות, עדיין יכולה להיות שמחה - החגים לא נעלמים כשדמנציה נכנסת לחיים, הם פשוט משתנים".

 

ברוס ויליס ואשתו אמה המינג

 

המינג, שמגדלת עם ויליס את שתי בנותיהם, נזכרה כיצד בעבר הוא היה "הלב של החג" - זה שהכין פנקייקים, יצא עם הבנות לשלג והביא את האנרגיה הביתית המוכרת. כעת, לדבריה, הדמנציה לא מוחקת את הזיכרונות, אבל "יוצרת פער כואב בין אז לעכשיו". היא הודתה שהעצב מתגנב גם ברגעים קטנים - בזמן קישוט הבית או בשיר שמזכיר זמנים אחרים.

לדבריה, אחד הקשיים הגדולים הוא הלחץ לשדר "נורמליות", בזמן שהרשתות מלאות בתמונות של משפחות מחייכות בפיג'מות תואמות. "כשדמנציה היא חלק מהמשפחה, נורמלי הופך למטרה משתנה", כתבה. "גמישות היא לא ויתור - זו בחירה בחמלה ובמציאות".

בסיום היא עודדה אחרים במצבה לזכור ש"אין כישלון אם הדברים נראים אחרת, יש הסתגלות". היא הוסיפה כי מותר לפשט את החג, לוותר על שלמות מדומיינת ולהבין ש"עצב הוא לא חוסר תודה, אלא ביטוי לאהבה - ושמחה לא חייבת להיות רועשת כדי להיות אמיתית".