שנת 2025 - ומהגרים שחוששים מגירוש נערכים לפרידה מילדיהם: קליפורניה מחוקקת חוק חירום למשפחות שעלולות להתפרק

לוס אנג’לס – בעוד ממשל דונלד טראמפ מגביר את פעולות האכיפה נגד מהגרים חסרי מעמד חוקי ברחבי ארצות הברית, קליפורניה נערכת למציאות מטלטלת: החל מ־1 בינואר ייכנס לתוקף חוק מדינתי חדש שיאפשר להורים לתכנן מראש מי יטפל בילדיהם הקטינים במקרה שייעצרו או יגורשו בידי רשויות ההגירה הפדרליות.

החוק, הנושא את השם “חוק תכנית ההכנה המשפחתית”, נועד להעניק יציבות והמשכיות לילדים ברגעי משבר קיצוניים – אך עצם קיומו מדגיש מציאות קשה: בשנת 2025, משפחות נאלצות להיערך לאפשרות של הפרדה כפויה בין הורים לילדיהם. מנגד, החוק עורר ביקורת חריפה מצד חוגים שמרניים, המזהירים מפני פגיעה בזכויות הורים ומפני סכנות של ניצול לרעה.

 

חתימה על תצהיר הרשאת מטפל תעניק למטפל סמכויות משמעותיות: רישום הילד למוסד חינוכי, קבלת החלטות רפואיות הקשורות למסגרת החינוכית – כגון חיסונים ובדיקות רפואיות – ובמקרים מסוימים גם קבלת החלטות נוספות בתחום הרפואה, רפואת השיניים ובריאות הנפש. עם זאת, החוק קובע כי להורה שמורה המילה האחרונה, כל עוד החלטתו אינה מסכנת את חיי הילד, בריאותו או בטיחותו.

 

לפי נוסח החוק, מורחבת ההגדרה של מי שיכול לשמש “מטפל” בילד. הורה יוכל למנות קרוב משפחה בגיר, בן 18 ומעלה, הקשור לילד בקשר דם, אימוץ או קרבה משפחתית עד הדרגה החמישית – ובהם הורה חורג, סב או סבתא, דודה רבתא או סב־רבא – בתנאי שהילד מתגורר עמו. בנוסף, החוק יוצר מסלול מוסדר למינוי “אפוטרופוס זמני משותף” באמצעות בית המשפט לענייני צוואות.

חתימה על תצהיר הרשאת מטפל תעניק למטפל סמכויות משמעותיות: רישום הילד למוסד חינוכי, קבלת החלטות רפואיות הקשורות למסגרת החינוכית – כגון חיסונים ובדיקות רפואיות – ובמקרים מסוימים גם קבלת החלטות נוספות בתחום הרפואה, רפואת השיניים ובריאות הנפש. עם זאת, החוק קובע כי להורה שמורה המילה האחרונה, כל עוד החלטתו אינה מסכנת את חיי הילד, בריאותו או בטיחותו.

כדי לאפשר לבתי הספר לוודא זהות מטפלים מיועדים, רשאים הורים להכין מראש “תכנית הכנה משפחתית” ולהעבירה למוסד החינוכי. ג’נילי פרמין, מנהלת החקיקה בלשכתה של חברת האספה סלסט רודריגס, הדגישה כי התכנית נועדה למנוע בלבול ברגעי משבר ולהבטיח רציפות בטיפול בילד. לדבריה, ברוב המקרים התצהיר מופעל רק כאשר מתרחש אירוע חירום בפועל.

אף שהחקיקה גובשה על רקע חשש מפשיטות הגירה והפרדת משפחות, יוזמיה מדגישים כי היא רלוונטית גם למצבים אחרים: מחלה קשה, נכות, שירות צבאי או מאסר של אחד ההורים. רודריגס עצמה הסבירה כי מטרת החוק היא להעניק למשפחות שקט נפשי ולילדים תחושת יציבות, גם כאשר חייהם מתערערים באחת.

החוק מקבל משנה תוקף במחוזות כמו מזרח עמק סן פרננדו, שאותם מייצגת רודריגס, ובהם שכונות כגון סילמאר, פקוימה, סאן ואלי, פנורמה סיטי וצפון הוליווד – אזורים עם אוכלוסייה לטינית גדולה וריבוי משפחות מהגרים או משפחות בעלות מעמד מעורב, שנפגעו קשות מאכיפת ההגירה בשנה האחרונה.

עבור רודריגס, מדובר גם בסוגיה אישית. אביה, סיפרה, היה בן חמש בלבד כאשר סבתו נלקחה מבית המשפחה בידי סוכני הגירה. “הוא זוכר איך הושאר לבדו במרפסת של השכן ובכה עד שנרדם,” אמרה. “זה זיכרון שהוא נושא איתו עד היום.” לדבריה, המחשבה שתיאלץ להשאיר את בתה הקטנה מאחור היא בלתי נתפסת – והיא זו שדחפה אותה לפעול.

מעבר להסדרת האפוטרופסות הזמנית, החוק מרחיב גם הגבלות קיימות על שיתוף פעולה עם רשויות ההגירה. הוא אוסר על מעונות יום ותכניות קדם־חובה, בדומה לאיסור הקיים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, לאסוף מידע על אזרחות או מעמד הגירה של ילדים ובני משפחותיהם. בנוסף, נקבע כי היועץ המשפטי לממשלת קליפורניה יפרסם עד 1 באפריל מדיניות אחידה שתצמצם את יכולת צוותי החינוך לסייע לרשות ההגירה והאכיפה של ארצות הברית בקבלת מידע או בגישה לשטחי מוסדות חינוך לצורכי אכיפה.

למרות תמיכת עשרות ארגונים – מארגוני זכויות מהגרים וילדות מוקדמת ועד מחוזות חינוך – החוק עורר התנגדות חריפה מצד שמרנים ופעילי זכויות הורים. מתנגדיו טענו כי מנגנון התצהיר עלול לאפשר לאנשים זרים להציג עצמם כמטפלים, ולקבל סמכויות רחבות בנוגע לחינוך ולבריאות של ילדים. מרכז המדיניות של קליפורניה אף הזהיר כי מדובר במנגנון שעלול להקל על חטיפות וסחר בילדים, ואנשי דת כינו את החוק “המסוכן ביותר שנראה בסקרמנטו”.

רודריגס דחתה את הביקורת וטענה כי מדובר בעיוות מכוון של החוק, שנופח ברשתות החברתיות השמרניות. לדבריה, הופצו טענות מופרכות כאילו מטרת החקיקה היא להוציא ילדים מבתי ספר ללא ידיעת הוריהם או לקדם אג’נדות אחרות שאין להן כל קשר להצעת החוק. “השימוש במונחים כמו ‘חטיפה’ רק ליבּה פחד ושנאה,” אמרה, וציינה כי היא ואנשי צוותה קיבלו איומים בעקבות הקמפיין נגדה.

המושל גאווין ניוסום חתם על החוק באוקטובר, והצהיר כי ילדים “ראויים להרגיש בטוחים בביתם, בבית הספר ובקהילה”. לדבריו, החוק מבטא מחויבות של המדינה לשמירה על פרטיות המשפחות, על זכויות ההורים ועל היכולת להיערך למצבי חירום – גם כאשר המציאות עצמה מעידה על שבר עמוק במרקם החיים.

בקליפורניה מדגישים: החוק אינו יוצר את ההפרדה – הוא רק מנסה לרכך את פגיעתה. אך עצם הצורך בו משמש תזכורת מטרידה לכך שבארצות הברית של 2025, הורים נדרשים להתכונן לאפשרות שילדיהם יישארו מאחור.