בהנהלת פורד הודו למעשה כי החברה העריכה יתר על המידה את קצב אימוץ הרכבים החשמליים מצד הצרכנים, והמעיטה בהערכת כוחם המתמשך של רכבי בנזין, דיזל והיברידיים. ההחלטה מסמלת תפנית חדה עבור יצרנית שהשקיעה מיליארדים בפיתוח פלטפורמות חשמליות והציבה לעצמה יעדים שאפתניים לשינוי צי הרכב שלה.
לשינוי האסטרטגי תרם גם המהפך במדיניות הממשלתית בארצות הברית. מאז כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לתפקיד בינואר, בוטלו או צומצמו תמריצים פדרליים לרכישת רכבים חשמליים ולקידום תשתיות טעינה, תוך חזרה למדיניות המעודדת שימוש בדלקים מאובנים. מדובר בשינוי חד מהקו שהוביל ממשל ג’ו ביידן, שהזרים מיליארדי דולרים לתמרוץ המעבר להנעה חשמלית כחלק מהמאבק בשינויי האקלים.
פורד מדגישה כי אינה נוטשת לחלוטין את התחום החשמלי. החברה מתכוונת להמשיך בפיתוח טנדר חשמלי בינוני שייוצר בקנטקי, במחיר יעד של כ־30 אלף דולר – רמה הקרובה לדגמי בנזין מקבילים. הטכנולוגיה שתפותח עבורו אמורה לשמש בסיס גם לדגמים נוספים בעתיד, אך הדגש בטווח הקרוב עובר בבירור לפתרונות היברידיים ולשימור רווחיות.
השלכות המהלך יורגשו במספר מפעלים ברחבי ארצות הברית. מפעל חדש במדינת טנסי, שתוכנן לייצור טנדר חשמלי, יוסב לייצור דגם המונע בבנזין. תוכניות לטנדר מסחרי חשמלי יבוטלו, ובמדינת איווה תתמקד פורד בפיתוח וייצור של דגמי בנזין והיברידיים חדשים. אלו צעדים שממחישים עד כמה רחוק מוכנה החברה ללכת כדי להתאים את עצמה למציאות השוק.
גם אחד מסמלי המהפכה החשמלית של פורד, הטנדר F-150 לייטנינג, עובר שינוי מהותי. הדגם, שיוצר במישיגן והוצג כגרסה חשמלית מלאה של הטנדר הנמכר ביותר בארצות הברית, לא יהיה עוד רכב חשמלי טהור. פורד הודיעה כי תצייד אותו בגנרטור עזר מונע בנזין, שיאפשר טעינה של הסוללה כאשר היא מתרוקנת. מדובר בוויתור סמלי על עקרון “אפס הפליטות” לטובת פתרון פרגמטי שמפחית את חרדת הטווח של הלקוחות.
עם זאת, פורד מדגישה כי אינה נוטשת לחלוטין את התחום החשמלי. החברה מתכוונת להמשיך בפיתוח טנדר חשמלי בינוני שייוצר בקנטקי, במחיר יעד של כ־30 אלף דולר – רמה הקרובה לדגמי בנזין מקבילים. הטכנולוגיה שתפותח עבורו אמורה לשמש בסיס גם לדגמים נוספים בעתיד, אך הדגש בטווח הקרוב עובר בבירור לפתרונות היברידיים ולשימור רווחיות.
ג’ים פארלי, מנכ"ל פורד, הציג את המהלך כהתאמה הכרחית למציאות תחרותית עולמית, ובראשה האיום הסיני. לדבריו, יצרניות הרכב מסין אמנם מציעות רכבים חשמליים מתקדמים וזולים, אך הן אינן מבינות את שוק הטנדרים האמריקאי ואת העדפות הלקוחות המקומיים. “הם לא מכירים את הלקוחות שלנו – אנחנו כן”, אמר פארלי, והוסיף כי השינוי יהפוך את פורד ל"חסינה יותר מול סין".
למרות המכה החשבונאית החריגה, פורד מבקשת לשדר יציבות. החברה צופה רווח תפעולי של כ־7 מיליארד דולר בשנת 2025, ומבהירה כי עיקר ההפסד יירשם כרכיב חד־פעמי בדוחות הרבעון הרביעי. המשמעות היא שהפגיעה אמנם כואבת, אך אינה משקפת קריסה של הפעילות השוטפת.
המהלך של פורד אינו חריג בנוף התעשייה. גם יצרניות אמריקאיות אחרות, בהן ג’נרל מוטורס וסטלנטיס, דיווחו על האטה בביקוש לרכבים חשמליים ועל קושי לעמוד ביעדים שהציבו לעצמן. הצרכן האמריקאי, כך מתברר, מהסס: מחירי רכבים חשמליים עדיין גבוהים, תשתיות הטעינה אינן אחידות, וחרדת טווח הנסיעה נותרת שיקול מרכזי. ביטול התמריצים הממשלתיים רק העמיק את הספקנות.
במקביל, טכנולוגיית ההנעה ההיברידית עשתה קפיצה משמעותית. רכבים היברידיים מציעים כיום חיסכון בדלק, פליטות מופחתות ואמינות גבוהה – ללא הצורך בשינוי הרגלי נהיגה או תלות בתשתיות טעינה. עבור רבים, זו פשרה נוחה בין עבר לעתיד.
הנסיגה של פורד מעלה שאלות רחבות על קצב המעבר לעידן החשמלי בארצות הברית. ייתכן שהשוק האמריקאי ינוע במסלול שונה מזה של אירופה וסין, עם שלב ביניים ארוך של היברידיים והיברידיים נטענים. בינתיים, 19.5 מיליארד דולר הם מחיר כבד לטעות אסטרטגית – ותזכורת לכך שגם תאגידים עתירי ניסיון עלולים לשלם ביוקר על תחזית שהתבררה כאופטימית מדי.
