פרופסור מלינה עבדאללה, מייסדת־שותפה של תנועת “חיי שחורים חשובים” ומרצה בכירה באוניברסיטת המדינה של קליפורניה בלוס אנג’לס, צולמה בספטמבר 2024 במהלך שיעור שבו עודדה סטודנטים לפעול נגד הצעת חוק במדינת קליפורניה שנועדה להתמודד עם תופעות של אנטישמיות במערכת החינוך. השיעור שודר בשידור חי בערוץ היוטיוב האישי שלה, אך נעלם מעיני הציבור עד שארגון “יוזמת אמחה”, הפועל נגד אנטישמיות בקמפוסים, חשף את הסרטון והביאו לידיעת הנהלת האוניברסיטה והתקשורת.
“לא אכפת להם מאנטישמיות,” אמרה עבדאללה לסטודנטים. “האנשים שמקדמים את זה הם האנטישמים האמיתיים. לדונלד טראמפ לא אכפת מאנטישמיות — הוא עצמו אנטישמי”. בדבריה תיארה את החוק כחלק ממה שכינתה “המערכה של ממשל טראמפ נגד מפגינים סטודנטים”, אף שמדובר ביוזמה מדינתית של קליפורניה, ולא במהלך פדרלי.
בסרטון נשמעת עבדאללה מתייחסת בחריפות להצעת החוק 715, שאושרה לבסוף באוקטובר 2024 בידי מושל קליפורניה, גאווין ניוסום. החוק הקים משרד לזכויות אזרח ותפקיד מתאם למאבק באנטישמיות בבתי ספר, וחייב מחוזות חינוך לבדוק ולטפל בתכנים או אירועים מפלים.
“לא אכפת להם מאנטישמיות,” אמרה עבדאללה לסטודנטים. “האנשים שמקדמים את זה הם האנטישמים האמיתיים. לדונלד טראמפ לא אכפת מאנטישמיות — הוא עצמו אנטישמי”. בדבריה תיארה את החוק כחלק ממה שכינתה “המערכה של ממשל טראמפ נגד מפגינים סטודנטים”, אף שמדובר ביוזמה מדינתית של קליפורניה, ולא במהלך פדרלי.
בהמשך הציגה את החקיקה כניסיון להשתיק “הוראת אמת” בכיתות, וטענה כי היא הופכת שיח פוליטי לגיטימי לעבירה. את יוזמי החוק כינתה “שני מחוקקים ציונים”, והגדירה את החוק עצמו כ”גזעני” ו”אנטי־איגודי”.
בהדרגה חצה השיעור את הגבול בין הוראה אקדמית לאקטיביזם פוליטי ישיר. עבדאללה עודדה את הסטודנטים לחתום על עצומה הקוראת למושל להטיל וטו על החוק, ואף הקריאה בפניהם — באיות מפורש — את כתובת האתר של הקמפיין. “כל איגוד עובדים מתנגד לחוק 715,” טענה, “אבל לא הצלחנו להתגבר על ההשפעה של הלובי הישראלי. עדיין אפשר ללחוץ על גאווין ניוסום — וזה משהו שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו”.
צעד זה עלול לעמוד בניגוד להנחיות מערכת אוניברסיטאות המדינה של קליפורניה, האוסרות על עובדים להשתמש במשאבי ציבור לצורך תמיכה או התנגדות ליוזמות פוליטיות או חקיקה המובאת להכרעת הציבור.
דובר האוניברסיטה, אריק פרוסט הולינס, אישר כי הנהלת המוסד מודעת לפרשה וכי נפתחה בדיקה. עבדאללה עצמה לא מסרה תגובה לפניות.
הקריאה לפעולה פוליטית לא הייתה החריגה היחידה. במהלך אותו שיעור הציגה עבדאללה בפני תלמידיה טענות שלפיהן הוועדה האמריקאית לענייני ציבור ישראליים, אייפא״ק, “קנתה ושילמה” כמעט לכל חברי הקונגרס. “אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו חיים בדמוקרטיה עם בחירות חופשיות והוגנות,” אמרה, “אבל הן אינן חופשיות ואינן הוגנות”.
בהתייחסה לחברי קונגרס מדרום ארצות הברית התומכים בישראל, אמרה בלגלוג: “אתם אמורים לעבוד בשביל אמריקה, לא בשביל ישראל. ומה הדגל השני שעומד שם ליד דגל ארצות הברית? הדגל הישראלי הארור”.
חוקרים בתחום האנטישמיות מציינים כי ייחוס שליטה נרחבת ליהודים או לארגון יהודי יחיד בפוליטיקה האמריקאית נשען על דפוסים מוכרים של תאוריות קונספירציה אנטישמיות, הכוללות טענות על עושר יהודי, השפעה סמויה ונאמנות כפולה.
בנוסף לדברי ההסתה, עבדאללה השמיעה במהלך השיעור שורה של אי־דיוקים ועובדות שגויות. היא טענה כי “מאות אלפים” נהרגו בעזה, בעוד הנתונים שמפרסם משרד הבריאות בעזה, המנוהל בידי חמאס, מצביעים על מספר הנמוך משבעים אלף. היא גם ייחסה לאייפא״ק הוצאות עתק מופרזות בבחירות לקונגרס, מעבר לנתונים המתועדים.
טעויות נוספות כללו בלבול בזהות יריבו של חבר הקונגרס ג’מאל באומן בפריימריז — שהיה ג’ורג’ לטימר ולא ריצ’י טורס — וכן טעות גאוגרפית כאשר ייחסה את מחוז הבחירה של באומן לברוקלין במקום למחוז וסטצ’סטר.
אחת הטענות החריגות ביותר הייתה קביעתה כי הדגל הישראלי הוא “הדגל היחיד בארצות הברית ששריפתו מהווה פשע חמור”. קביעה זו מופרכת לחלוטין: שריפת דגל, כולל דגל ישראל, מוגנת בארצות הברית כחלק מחופש הביטוי. מקור הטענה בקמפיין דיסאינפורמציה שהתבסס על הערת אגב של שופט בתיק אזרחי, שלא יצרה כל תקדים משפטי מחייב.
השיעור הסתיים בדיון סביב קריאת חובה: הספר “דם בעיניי”, מניפסט פוליטי הקורא למהפכה אלימה בארצות הברית, כולל פגיעה במשטרה, ודורש מקוראיו “לקבל את האפשרות של הבאת ארצות הברית על ברכיה”. עבדאללה ציינה כי היא “אינה חשה אי־נוחות” מהתוכן הרדיקלי, אך הוסיפה שלא תאמר את כל מחשבותיה “בשידור חי”. היא דיברה על הצורך ב”קריסת קולוניאליזם, קפיטליזם ועליונות לבנה”, וטענה שממשלת ארצות הברית היא פשיסטית המצויה במלחמה נגד מיעוטים.
לעבדאללה מעמד ציבורי ואקדמי משמעותי בקליפורניה. היא פרופסור במחלקה ללימודים פאן־אפריקאיים ועמדה בעבר בראשה. מעבר לפעילותה האקדמית, היא ממייסדות תנועת “חיי שחורים חשובים”, הנהיגה את סניף לוס אנג’לס של התנועה, והייתה מעורבת בהנהגתה הארצית. בבחירות לנשיאות 2024 בחר בה האקדמאי והפעיל החברתי קורנל ווסט כמועמדתו לתפקיד סגנית הנשיא.
טמי רוסמן־בנימין, מנהלת “יוזמת אמחה”, המלווה במשך שנים את פעילותה של עבדאללה, תיארה אותה כגורם מרכזי בשדה לימודי האתניות בקליפורניה. “היא דמות חזקה מאוד,” אמרה. “יש לה כוח, רשת וקהל עצום מאחוריה”.
הפרשה ממחישה מחדש את המתח החריף בין חופש אקדמי לבין אקטיביזם פוליטי בכיתות הלימוד, בעיקר כאשר מדובר בישראל ובאנטישמיות — סוגיות מוסריות ונפיצות במיוחד, בתקופה שבה השלטון הפדרלי מגביר את הפיקוח והלחץ על אוניברסיטאות בהתמודדותן עם תופעות של הסתה ואיבה כלפי יהודים.
