הרצוג מזהיר בניו יורק: ראש העיר הנבחר מגלה בוז לישראל - זו רטוריקה אנטי-יהודית ואנטי-אמריקאית 

“ההתפתחויות אחרונות בעיר ניו יורק הניפו דגל אדום,” אמר הרצוג בנאום שנישא באירוע הגאלה של ישיבה יוניברסיטי, לפי הודעה שפרסם משרדו. “כאן, בעיר עם הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, אנחנו רואים את עלייתו של ראש עיר נבחר חדש שאינו עושה כל מאמץ להסתיר את בוזו למדינה היהודית והדמוקרטית של ישראל – מדינת הלאום היחידה של העם היהודי”.

הרצוג התייחס גם להפגנה אנטי־ישראלית שנערכה בחודש שעבר מחוץ לאירוע במנהטן שעסק בעידוד עלייה לישראל, וכן לדבריו של ממדאני בעקבות אותה הפגנה. “התגובה של ראש העיר הנכנס הייתה לטעון שיהודים השוקלים להגשים את החלום הציוני האולטימטיבי של עלייה מפרים את החוק הבין־לאומי ואת קדושת בית הכנסת,” אמר הנשיא. “הרטוריקה הזו מחרידה”.

לדברי הרצוג, “שלילת הלגיטימיות של זכותו של העם היהודי למולדתו העתיקה ושל החלום בן הדורות על ירושלים אינה רק התקפה על ישראל – היא מלבה אלימות ומערערת את חופש הדת. זו רטוריקה שגם אנטי־יהודית וגם אנטי־אמריקאית”.

 

לדברי הרצוג, “שלילת הלגיטימיות של זכותו של העם היהודי למולדתו העתיקה ושל החלום בן הדורות על ירושלים אינה רק התקפה על ישראל – היא מלבה אלימות ומערערת את חופש הדת. זו רטוריקה שגם אנטי־יהודית וגם אנטי־אמריקאית”.

 

דבריו החריפים של הנשיא נאמרו על רקע דאגה גוברת בישראל ובקרב הקהילה היהודית בארצות הברית מהעמדות של ממדאני, פוליטיקאי סוציאליסטי דמוקרטי שנבחר לראשות עיריית ניו יורק בקמפיין בעל קו אנטי־ישראלי מובהק. ממדאני הביע בעבר תמיכה בתנועת החרם בי־די־אס, תיאר את ישראל כ“כוח כיבוש” וקרא לסיום “המעורבות” האמריקאית בישראל.

הרצוג ניצל את הבמה גם כדי להתייחס לעלייה המדאיגה בגל האנטישמיות בארצות הברית. “כאן בניו יורק, וברחבי אמריקה כולה, המערבולת מדאיגה והאתגרים הניצבים בפני עמנו, העם היהודי, הולכים ומתרבים,” אמר. “אנטישמיות מוסדית, עיוות ושכתוב של השואה, תיאוריות קונספירציה מימין ומשמאל, שנאת יהודים על גבי פלטפורמות ברשתות החברתיות, ופשיטת רגל מוסרית שמתחזה לצדק חברתי – כל אלה התגברו בצורה מטרידה”.

הוא ציין כי גם השפה שבה נעשה שימוש נגד יהודים משתנה – אך המהות נותרה אותה מהות. “במקום שבו יהודים כונו פעם ‘יידים’ באמריקה, ציונים מכונים היום ‘ציוס’,” אמר. “יהודים תמיד הראשונים להיות מסומנים, להידחק לשוליים, להפוך ל‘אחר’ – ולעולם אינם האחרונים”.

הרצוג קרא לקהילה היהודית ולעולם החופשי כולו לפעול באופן אקטיבי נגד המגמות הללו. “אנחנו חייבים להשתמש בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו – הסברה, חינוך, מנהיגות, מעורבות אזרחית, תקשורת מסורתית ורשתות חברתיות – כדי להיאבק בגל הזה של שנאה ואנטישמיות,” אמר.

דבריו של הנשיא הישראלי משקפים חשש עמוק הן בירושלים והן בקרב יהודי ניו יורק מבחירתו של ממדאני. רבים בקהילה היהודית המקומית, ובכלל זה ישראלים תושבי העיר והסביבה, חוששים שראש עיר בעל עמדות אנטי־ישראליות כה קיצוניות עלול לפגוע במערכת היחסים ההיסטורית בין ניו יורק לישראל, ולעודד הלכי רוח אנטי־ישראליים ואנטי־יהודיים בקמפוסים, במוסדות התרבות ובמרחב הציבורי.

ממדאני, בן 33, נתפס כמייצג דור צעיר יותר של פוליטיקאים דמוקרטים המאמצים קו ביקורתי בהרבה כלפי ישראל מזה שהיה נהוג בעבר בממסד המפלגתי. הוא זכה במפתיע בפריימריז הדמוקרטיים וגבר על מועמדים מתונים יותר, לאחר שגייס קואליציה של מצביעים צעירים, פרוגרסיבים וממיעוטים אתניים.

עם זאת, סקרים שפורסמו לאחר הבחירות הראו שרוב מוחלט של יהודי ניו יורק הצביעו נגד ממדאני, וכי רוב ניכר של יהודים מכל הגילאים ממשיכים לראות בעצמם חלק מקהילה הקשורה קשר עמוק לישראל – ממצאים שסותרים טענות של פוליטיקאים פרוגרסיביים, כמו חבר הקונגרס רוּא חאנה, על התרחקות רחבה של יהודי אמריקה מישראל.

הביקורת הפומבית והישירה של הרצוג על ראש עיר נבחר באחת מבעלות הברית המרכזיות של ישראל היא מהלך חריג עבור נשיא ישראלי, שבדרך כלל נמנע מעימות גלוי עם מנהיגים זרים. עצם העובדה שבחר לעשות זאת מעל במה יהודית בניו יורק מעידה על רמת הדאגה בישראל מבחירתו של ממדאני לעמוד בראש העיר שבה מתגוררים, לפי ההערכות, כ־1.5 מיליון יהודים – הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל.

במשך שנים נתפסו היחסים בין ניו יורק לישראל כאחד מעמודי התווך של הקשר בין ירושלים לוושינגטון – הן ברמת הקהילה והן ברמת הכלכלה, התרבות והתיירות. כעת, תחת הנהגה חדשה בעיר, השאלה המרחפת מעל ראשיהם של רבים היא האם התקופה הקרובה תסמן המשך של שותפות היסטורית – או תחילתה של התדרדרות מסוכנת.

ממדאני טרם הגיב ישירות לדבריו של הרצוג. תומכיו טוענים כי ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל איננה אנטישמיות, וכי ראש העיר הנבחר מחויב להגן על כל תושבי ניו יורק, כולל יהודים, מבלי לקבל באופן אוטומטי את עמדותיה של כל ממשלה בירושלים.

דבריו של הרצוג, לעומת זאת, מדגישים את המתח ההולך וגובר בין ישראל לבין חלקים בשמאל האמריקאי – במיוחד בקרב צעירים ומחנות פרוגרסיביים. עבור יהודי ניו יורק וישראלים החיים בקליפורניה ובשאר ארצות הברית, השאלה המעשית היא האם ממדאני יוכיח בפועל שהוא ראש עיר של כל תושביו – או שהרטוריקה האנטי־ישראלית שאפיינה את קמפיין הבחירות שלו תעמיק את הקרע ותשאיר את הקהילה היהודית בתחושת איום ואי־ודאות.