
בדו"ח, שהוצג במסיבת עיתונאים חגיגית אך טעונה, ניתחו הרשויות נתוני פשיעה על בסיס גזע, דת, נטייה מינית, מגדר, זהות מגדרית ומוגבלות. הוועדה ליחסי אנוש של מחוז לוס אנג'לס הדגישה כי 2024 שברה שיאים במספר קבוצות אוכלוסייה שנפגעו – ובהן אפרו־אמריקאים, ישראלים, יהודים, לטינים, חברי קהילת הלהט"ב, טרנסג'נדרים, תושבים ממוצא מזרח־תיכוני, מוסלמים, חסידי דת הסיינטולוגיה ונשים.
"כל אחד מהמספרים הללו מייצג אדם שחווה פגיעה, קהילה שנגעה בה האלימות, ומשפחה שנשאה מחיר כבד," אמרה המפקחת לינדזי הורוואת'. "הדו"ח מלמד דבר אחד ברור: השנאה אינה מאטה. היא מתפתחת, מתפשטת ומופיעה במרחבים היומיומיים של יותר מדי תושבים. אנחנו מסרבים לקבל זאת כנורמלי החדש."
הנתונים נאספו מיותר ממאה סוכנויות אכיפת חוק, מחוזות חינוך וארגונים קהילתיים. הלן צ'ין, נשיאת הוועדה ליחסי אנוש, ציינה כי הדו"ח מהווה בסיס להכשרות מקצועיות והעלאת מודעות בקרב עובדים במחוז – משוטרים ועד יועצי בתי ספר. "בעבר אולי קראנו לזה חסר תקדים", אמרה, "אבל האמת היא שזה בלתי מתקבל על הדעת."

הדו"ח מצייר תמונה מורכבת של מחוז המתמודד עם גלי שנאה מרובים במקביל. מומחים מסבירים כי הקיטוב הפוליטי בארצות הברית, הרטוריקה הקשה ברשתות החברתיות, ו"נורמליזציית" ביטויי גזענות ואיבה – כולם תורמים להתחזקות התופעה. נוסף על כך, מתחים בזירה הבינלאומית, בעיקר במזרח התיכון, משפיעים על יחסי הקהילות השונות במחוז.
להלן עיקרי הממצאים מדו"ח 2024:
אפרו־אמריקאים בראש רשימת הנפגעים: שחורים מהווים 51% מכלל קורבנות פשעי השנאה הגזעיים. הדו"ח מתעד 345 מקרים אנטי־שחורים – המספר הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במחוז. הנתון החמור מעיד על גזענות מתמשכת, עמוקה וחסרת רסן.
שיא בפשעים נגד טרנסג'נדרים: 102 תקיפות אנטי־טרנסג'נדריות דווחו – גם זה שיא היסטורי. בדו"ח מצוין כי העלייה משקפת אקלים פוליטי וחברתי עוין, המחריף את האלימות כלפי קהילה זו.
פשעים נגד לטינים: ירידה זעירה נרשמה במספר התקיפות – מ־145 ל־143 – אך הרשויות מדגישות כי המספרים נותרים גבוהים ובעייתיים.
זינוק דרמטי בפשעים נגד תושבים ממוצא מזרח־תיכוני: עלייה של 118% במספר התקיפות, הנתון הגבוה ביותר שנמדד מאז החלו המדידות. המתיחות הגיאופוליטית באזור, לפי הרשויות, נוכחת היטב במרקם הקהילתי המקומי.
עלייה בפשעים נגד ישראלים: 28 מקרים דווחו השנה – עלייה של 27% מהשנה שעברה. העלייה מיוחסת לאקלים פוליטי טעון ולהשתקפות של הסכסוך במזרח התיכון ברחובות לוס אנג'לס.
אלימות בבתי הספר: 147 פשעי שנאה דווחו במוסדות חינוך – 11% מכלל מקרי השנאה. העובדה שילדים ובני נוער נתקלים בשנאה במערכת החינוך נחשבת אחת המגמות המדאיגות ביותר בדו"ח.
לדברי הוועדה, העלייה במספר הדיווחים מעידה אמנם על החרפת התופעה, אך גם על כך שיותר קורבנות מרגישים ביטחון להתלונן. "הדבר מעיד על מודעות גוברת ועל מוכנות להתמודד עם השנאה, גם כשהאווירה הציבורית תנודתית ולעיתים עוינת", אמרה צ'ין.
הדו"ח מצייר תמונה מורכבת של מחוז המתמודד עם גלי שנאה מרובים במקביל. מומחים מסבירים כי הקיטוב הפוליטי בארצות הברית, הרטוריקה הקשה ברשתות החברתיות, ו"נורמליזציית" ביטויי גזענות ואיבה – כולם תורמים להתחזקות התופעה. נוסף על כך, מתחים בזירה הבינלאומית, בעיקר במזרח התיכון, משפיעים על יחסי הקהילות השונות במחוז.
בתי הספר זוכים לתשומת לב מיוחדת: החשיפה המוקדמת של תלמידים לשנאה עלולה, לדברי מומחים, להנציח דפוסים אלימים ולחזק סטריאוטיפים חברתיים.
הוועדה ליחסי אנוש משתמשת בנתוני הדו"ח כדי לגבש תוכניות הכשרה עבור סוכנויות אכיפת חוק, עובדי חינוך ואנשי מקצוע נוספים. מטרתן: לשפר את יכולת הזיהוי, המענה והתמיכה בקורבנות פשעי שנאה.
לצד זאת, המחוז מגביר מאמצים לעידוד דיווח. רבים מהפגעים עדיין אינם מדווחים כלל – משום שהם חוששים, אינם בוטחים במוסדות, או אינם יודעים שהתקיפה שחוו מוגדרת בחוק כפשע שנאה.
"המאבק בשנאה צריך להיות משימה כוללת," אמרה הורוואת'. "אסור לנו להתרגל לזה. עלינו לעמוד בחזית ההגנה על תושבינו – ללא קשר לדת, למוצא, לנטייה מינית או לזהות מגדרית."
הדו"ח מבהיר כי ההתמודדות עם פשעי השנאה אינה רק עניין של אכיפה – אלא של שינוי חברתי עמוק. שינוי כזה דורש עמידה נחרצת נגד ביטויי שנאה בכל המרחבים, חינוך לסובלנות, והבנה ששנאה שאינה מטופלת בזמן – גדלה ומתפשטת.