הצו החדש מחייב את העירייה לקבל החלטות בתחום הרכש וההשקעות על בסיס שיקולים מקצועיים וכלכליים בלבד, ולא מתוך מדיניות מפלה המבוססת על מוצא לאומי או קשר לישראל. בכך הוא מציב בפני ממדני דילמה: האם להשאיר על כנו את הצו, ובכך לשדר מסר פייסני יותר כלפי ישראל והקהילה היהודית בעיר, או לבטל אותו – צעד שעלול להתפרש כפגיעה ביחסים עם ישראל וכאיתות שלילי לקהילה היהודית הגדולה בניו יורק.
"הממשל הזה מכיר היטב ביתרונות הכרוכים בשמירה על קשר חזק בין עיריית ניו יורק לבין מדינת ישראל", אמר אדמס כשהציג את הצו. הוא התייחס אליו גם בנאום שנשא באירוע שנערך בחסות פסגת ראשי הערים בצפון אמריקה נגד אנטישמיות בניו אורלינס, והציג אותו כחלק ממאבק רחב יותר נגד תופעות של שנאת יהודים והדרה של ישראל בזירה הציבורית.
"הממשל הזה מכיר היטב ביתרונות הכרוכים בשמירה על קשר חזק בין עיריית ניו יורק לבין מדינת ישראל", אמר אדמס כשהציג את הצו. הוא התייחס אליו גם בנאום שנשא באירוע שנערך בחסות פסגת ראשי הערים בצפון אמריקה נגד אנטישמיות בניו אורלינס, והציג אותו כחלק ממאבק רחב יותר נגד תופעות של שנאת יהודים והדרה של ישראל בזירה הציבורית.
במקביל לצו הכלכלי, הכריז אדמס על צו ביצועי נוסף הנוגע לאכיפת החוק סביב בתי תפילה. צו מספר 61 מנחה את משטרת ניו יורק לבחון שינויים אפשריים בנוהלי הסיור והאבטחה, במטרה להסדיר טוב יותר הפגנות המתקיימות בקרבת בתי תפילה – כולל הקמת אזורים שבהם ייאסר לקיים הפגנות במרחק מסוים מפתחי כנסיות, מסגדים ובתי כנסת.
המהלך מגיע כשבוע לאחר שהמון מפגינים התאסף מול בית הכנסת "פארק איסט" בשכונת אפר איסט סייד במנהטן, והשמיע קריאות שנאה ובהן "לַגְלובָּלִיזַצְיָה של האינתיפאדה" ו"מוות לצה"ל". "ניו יורק תמיד הייתה כור ההיתוך של האומה הזאת", אמר אדמס, "אבל לעיתים קרובות מדי בשנים האחרונות ראינו את בני הקהילה היהודית מסומנים וממוקדים."
צו ביצועי 60 של אדמס, המתייחס להפליית ישראל, משקף במידה רבה צו ביצועי ברמת המדינה שהוציא בשנת 2016 מושל ניו יורק דאז אנדרו קואומו – צו שנשמר גם בתקופת כהונתה של המושלת הנוכחית, קתי הוקול – האוסר על סוכנויות המדינה לעשות עסקים עם חברות התומכות בתנועת החרם על ישראל. דיני העיר והמדינה כבר אוסרים על אפליה כלפי מתמודדים במכרזים עירוניים על בסיס מוצא לאומי, אך אדמס ביקש להבהיר כי החרם על ישראל מהווה בעיניו ביטוי בעייתי במיוחד של אפליה.
לדבריו, לעיר ניו יורק יש קשרים עמוקים – כלכליים, תרבותיים וחברתיים – עם מדינת ישראל ועם האוכלוסייה היהודית הגדולה המתגוררת בה. "אנחנו גאים לחתום על הצו הביצועי הזה ולאשר שההשקעות והחוזים של העיר ניו יורק צריכים להיעשות על בסיס מה שטוב לתושבי העיר ולעתיד הכלכלי שלנו", אמר, "ולא במסגרת רדיפה אחרי מדיניות מפלה המבוססת על פוליטיקה ומוצא לאומי."
היקף ההשפעה הפוטנציאלית של הצו משמעותי: במהלך שנת הכספים 2024 חתמה העיר על חוזי רכש בהיקף של יותר מ־32 מיליארד דולר עם ספקים חיצוניים. בנוסף, ניו יורק מנהלת חמש מערכות פנסיה התומכות ביותר מ־750 אלף עובדי עירייה, גמלאים ומוטבים, ומשקיעות ביחד כמעט 300 מיליארד דולר בשוק ההון העולמי – סכום הכולל גם מעל 300 מיליון דולר המושקעים בנכסים ישראליים.
מבקר העיר הוא היועץ המרכזי להשקעות ונאמן חמש קרנות הפנסיה. במועצות הנאמנים יושבים נציגים מלשכת ראש העיר, מסוכנויות עירוניות שונות ומארגוני עובדים. מבקר העיר היוצא, בראד לנדר, מכר בעבר את אחזקות קרן הפנסיה העירונית באג"ח ממשלת ישראל, אך המשיך להשקיע בחברות ישראליות פרטיות.
כעת, הצו החדש מורה למנהל הפנסיות הראשי ולנאמנים שמונו על ידי ראש העיר להתנגד למכירת אג"ח ונכסים אחרים כאשר המניע המרכזי לעסקה הוא הפליה נגד מדינת ישראל, אזרחים ישראלים על בסיס מוצאם הלאומי, או יחידים וישויות עסקיות בשל קשריהם עם ישראל.
אדמס, שנחשב לאורך כהונתו לבעל ברית ברור של ישראל ושל הקהילה היהודית בעיר, נוקט בצעדים נוספים להעמקת הקשרים. בחודש שעבר השיק את "המועצה הכלכלית ניו יורק–ישראל", שמפגישה בין ראשי העיר לבין מנהיגים עסקיים משתי הזירות במטרה להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי בין "התפוח הגדול" לבין ישראל.
עוד קודם לכן, בחודש יוני, חתם אדמס על צו ביצועי המכיר בהגדרת העבודה של "הברית הבין־לאומית לזיכרון השואה" לאנטישמיות. הגדרה זו רואה גם דמוניזציה של ישראל והחזקתה בסטנדרטים כפולים כביטויים של אנטישמיות – טקטיקות שמיוחסות לעיתים קרובות לפעילי החרם על ישראל, שבתנועתם ממדני מזוהה פוליטית.
בכך נתפס המהלך של אדמס כניסיון "לקבע" מדיניות פרו־ישראלית מובהקת ברמה העירונית לפני כניסתו של ממדני לתפקיד, ולהקשות עליו ליישם סדר יום ביקורתי כלפי ישראל בלי להיתפס כמי שפוגע בכלכלת העיר ובקשריה הבין־לאומיים. הצו מדגיש את הפער העמוק בין עמדותיו של אדמס לבין אלה של ממדני בנושא ישראל והקהילה היהודית.
הקהילה היהודית בניו יורק, המונה כ־מיליון בני אדם, עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות. רבים בקהילה חוששים כי ממשל ממדני עלול להיות פחות ידידותי לישראל ופחות קשוב לחששות היהודים, במיוחד על רקע העלייה המדווחת באירועים אנטישמיים בעיר בשנים האחרונות.
כעת נשאלת השאלה: האם ראש העיר הנבחר יבחר לבטל את הצווים הביצועיים של אדמס עם כניסתו לתפקיד, ובכך לשדר פנייה חדה במדיניות כלפי ישראל, או שיחפש פשרה שתאפשר לו להמשיך לתמוך עקרונית בתנועת החרם על ישראל – אך בלי לפגוע באופן גלוי בכלכלת העיר ובקשריה עם המדינה היהודית. האופן שבו יכריע בדילמה הזו יהיה, ככל הנראה, אחד הסימנים הראשונים לדרך שבה ינהיג את ניו יורק ביחס לישראל ולקהילה היהודית הגדולה שבה.
