
המחקר חושף כי אף שההרשמה לגני מעבר גדלה בכ־13 אלף ילדים, כמעט מספר זהה של מקומות טיפול לפעוטות ולילדים בני 3–4 נעלם מן המערכת. כך, מהלך שנועד להגביר שוויון חינוכי יצר אפקט בלתי מתוכנן: תחרות ישירה עם הגנים הקהילתיים – ולבסוף קריסתם.

“גן המעבר נראה בתחילה כהזדמנות נוצצת עם מעט חסרונות,” אמר פרופ’ ברוס פולר, אחד ממחברי המחקר. “אבל בדיעבד, הנזקים לא נשקלו מספיק.”
“גן המעבר נראה בתחילה כהזדמנות נוצצת עם מעט חסרונות,” אמר פרופ’ ברוס פולר, אחד ממחברי המחקר. “אבל בדיעבד, הנזקים לא נשקלו מספיק.”
בשנת 2019 נרשמו כ־26,500 ילדים לגן מעבר. עד שנת הלימודים 2025–2024 המספר זינק ליותר מ־39,000. אך מאחורי המספרים עומד תהליך כואב: סגירת גנים בקצב כמעט כפול מאשר בשנים שקודמות למגפה (167 לעומת 92).
החוקרים מצאו כי למרות תרומת המגפה והירידה הכללית בילודה, הרחבת גני המעבר הייתה גורם מרכזי שסחף ילדים בני 4 מהגנים הקהילתיים – ודחק אותם לשוק התחרותי של טיפול בתינוקות ופעוטות, שיקר ומורכב הרבה יותר.
ישנם אזורים במחוז בהם מספר המקומות לגיל הרך אף התכווץ.
ברולינג הילס–פאלוס ורדס, נרשמו 152 ילדים נוספים לגן מעבר, אך ארבעה גנים שנסגרו גרעו מהמערכת 316 מקומות.
בנורת'רידג' נוספו 96 ילדים לגן מעבר, אך שלושה גנים שנסגרו העלימו 184 מקומות טיפול.
מטה התוכנית המדינתית הנחה את הגנים להתמודד עם אובדן הילדים בני ה־4 באמצעות מעבר לטיפול בילדי גיל 3 ואף בתינוקות – אך בפועל, המעבר הזה התברר כבלתי אפשרי לרבים.
האתגרים רבים:
גיוס מורים מוסמכים לתינוקות – כמעט בלתי אפשרי
מתקנים ישנים שלא עומדים בתקנים המחמירים
תהליך רישוי חדשני ובריאותי שנמשך 6–12 חודשים
דרישות כיבוי אש מחמירות
היעדר נכונות של אנשי צוות לעבודה עם תינוקות (לרבות החלפת חיתולים)
מעבר לכך, מדובר גם בבעיה כלכלית: יחס העובדים הנדרש לתינוקות ופעוטות גבוה בהרבה. גננת אחת יכולה לטפל ב־12 ילדי גן, אך רק ב־3 תינוקות או 4 פעוטות – מה שהופך את המעבר לגיל הרך להפסדי עבור גנים רבים.
אחד מיעדי התוכנית היה צמצום פערים חברתיים ואתניים, אך המחקר מצביע על מגמה הפוכה:
צמיחת ההרשמה הייתה הגדולה ביותר דווקא בשכונות העשירות.
מאז 2021:
בשכונות העניות: עלייה של 50% ברישום לגן מעבר
בשכונות העשירות: זינוק של 135%
הסיבה: משפחות בעלות הכנסה נמוכה כבר נעזרות בתוכניות חינמיות כמו סטארט מוקדם, הגן הממלכתי של קליפורניה ושוברים ממשלתיים.
בגן הילדים אנג'לינה שבשכונת טמפל בודרי ליד מרכז לוס אנג'לס, המנהלת ג'קלין טורס רואה את ההשפעה מקרוב.
“הילדים בני ה־4 פשוט נעלמים,” היא מספרת.
בשנה שעברה ציפתה ש־10 בוגרים ימשיכו, אך שישה מהם עברו ברגע האחרון לגן המעבר הציבורי שנפתח מעבר לרחוב. השנה נרשמו 49 ילדים בלבד – ירידה משיא של 58.
“נלחמנו על כל אחד,” אמרה. “לא קיבלנו זמן להיערך. המעבר היה פתאומי.”
תוכנית גני המעבר עולה למדינה 3.7 מיליארד דולר בשנה, ושנת 2025 היא השנה הראשונה שבה היא פועלת במלואה.
נינה בת'י, מנהלת בכירה בארגון EveryChild California, מזהירה כי המשבר רק בתחילתו:
“עוד לא ראינו את מלוא ההשפעה. בשנה הקרובה נראה עוד גנים נסגרים.”
פולר מוסיף כי הנזק הנלווה היה צפוי, אך לא נלקח בחשבון:
“זהו שיעור נוסף בפער שבין רעיון יפה למדיניות מעשית. במציאות – הכול הרבה יותר מבולגן.”