הפיתה שהפכה לאגדה שכונתית בלוס אנג׳לס

כשנכנסתי בפעם הראשונה למאפיית Bibi’s לא הייתי עיתונאי, פשוט הייתי רעב. בנוסף, דגלי ישראל בחלון וסמל החטופים סיקרנו אותי, אז נכנסתי לבדוק מה מתרחש במאפיה הוותיקה שכבר שנים ממוקמת בלב השכונה היהודית בפיקו רוברטסון. בכניסה חיכה לי תור ממש לא אופייני ליום חמישי ב-9 בבוקר שבדרך כלל היה גורם לי לעשות אחורה פנה, אבל הפעם הייתי סקרן. חיכיתי כמו ילד טוב וראיתי מלא לקוחות מעמיסים פיתות ובתוך כמה דקות הנגלה הראשונה נעלמה.

״אנחנו צריכים עוד כמה דקות יש פיתות בטאבון״, התנצל המוכר בדלפק. והשאיר שובל לקוחות להמתנה נוספת- כזו שרק רגעים מאוחר יותר התבררה כמשתלמת בהחלט. האמת, כבר שנים שלא קניתי פיתות לבית. אני אוכל אותן בדרך כלל בחוץ, במסעדות הישראליות. אתם יודעים, אלו שברוב המקרים מזמינות את הפיתות שלהם מניו יורק ומספרים לנו שזה טרי אחרי שהם מעבירים אותן אידוי שמפיח בהן חיים מחדש. המקומות שלא מזמינים מניו יורק ימכרו לכם פיתות שרחוקות מלעבור את רף הטעם של כל ישראלי שנולד בארץ.

הגיע תורי, קניתי חבילה של 6 פיתות בחמישה דולרים, אחלה מחיר, (בדקתי עבורכם, כל הסופרים הכשרים מוכרים בקרוב ל-8 דולר) וחזרתי הביתה להכין ארוחת בוקר. כבר בדרך חזרה בעודי ממשש את חבילת הפיתות הבנתי: יש פיתה ויש את הפיתה של Bibi’s.
הנחתי את שקית הפיתות על השייש בבית ופתאום המטבח התמלא בריח של ארץ ישראל. היא טריה, באמת טריה, והחום שלה עדיין נלכד בין הכפלים של השקית. הבצק רך כמו לילה של אוגוסט בים והמרקם… אלוהים, ענן. אתה קורע אותה בידיים והיא נפתחת בקול קטן של אושר, כאילו מבקשת שיכניסו אליה משהו טוב.  ואז הכנסתי את החביתה- פשוטה, יומיומית, אבל בתוך הפיתה הזו היא הופכת למנה שלא הייתה מביישת שום בית קפה בישראל. החביתה מחליקה פנימה ונעטפת בבצק הרך שמחבק אותה מכל הצדדים. הוספתי גבינה צהובה. שנמסה מהחום הפנימי בדיוק במידה, בלי להתחכם. כמובן שקצצתי כמה ירקות טריים: עגבניה שמביאה מתיקות, מלפפון שמוסיף קראנץ וחסה רעננה; יחד כל ביס הופך למסע קצר חזרה הבייתה. הפיתה סופגת הכל, לא נקרעת, מרככת, מאזנת ונותנת במה לחומרי הגלם שבפנים. פתאום זה לא רק סנדוויץ, זה זיכרון של בית שהחזיר אותי למטבח בילדותי כשהייתי קטן וכל מה שידעתי להכין זה חביתה בפיתה.

אלעד מסורי עם חגיגת המאפים ב- Bibi's  

התאהבתי בפיתה, אז יומיים אחר כך קפצתי לראות מה עוד עושים במאפיה הקטנה הזו. הבעלים של המקום הוא דן מסינגר, יהודי אמריקאי שמדבר עברית נפלאה. פעם הוא עבד בכלל בעסקי הבידור, קולנוע וטלויזיה אבל לפני כמעט עשור הוא לקח את המקום האייקוני ועשה אותו למה שהוא היום.
מאפית Bibi’s נראית כמו מאפיה בישראל של פעם. המון שלטים בעברית, העיתונים: חדשות USA והג׳וייש ג׳ורנל בדלפק בכניסה ומסביב כרזות אוכל ישנות של מיץ טרי ושלל סמלים ישראלים - לעיתים זה הרגיש כאילו הגעתם למסעדה של הדודה מרי בגבול הצפון: עם שלטים של גולני וצנחנים. האוכל הוא בדיוק כזה, מאפים ופסט פוד ישראלי שיעלה חיוך על כולנו: בורקסים, זיוה, בייגל ירושלמי, סביח חומוס שקשוקה- איך אמר שלמה ארצי: ״יותר מזה אנחנו לא צריכים״.

במרכז המאפיה עומד טאבון גדול שאחראי על כל הכיף הזה- ואני לא יודע איך המקום הקטנטן מוציא, די בחוכמה, תפריט כל כך גדול. דן כנראה מדד כל סנטימטר במטבח ובנה מתחם פונקציונלי שיכול להוציא פסט פוד ישראלי טעים וביעילות. בורקס הוא אחד הנשנושים האהובים עליי, וכידוע ממכר בטירוף. במקום תוכלו לקנות בורקסים חמים וטריים במשקל או כמנה בצלחת. ניסיתי את הבורקס פטריות הפריך והמענג.. והיה גם בורקס ממולא גבינת פטה וזיתים, מוצרלה, תפוח אדמה וגם בורקס פיצה שלא תוכלו להפסיק לאכול.
ניסיתי גם את הזיוה תרד וגבינה שמגיעה בצלחת מפנקת לצד סלט ישראלי, ביצה רכה וחמוצים. מה אגיד לכם, דן יודע איך לעבוד עם מאפים: ממליץ לכם מאוד לנסות את הבייגל הירושלמי עם הסומסום למעלה וריחות העיר העתיקה. חם חם, פריך וטרי היישר מהטאבון או לקחת אותו עם רוטב פיצה בפנים וגבינה צהובה בתוך הטוסטר כמו זה שהיינו אוכלים בארץ.

ואז שוב התאחדתי עם הפיתה, אהובתי הנצחית. הפעם היא הגיעה כמנת סביח קלאסי עם חומוס שנעשה במקום, חציל, ביצה, סלט ישראלי, טחינה ועמבה למעלה. כמובן עם חמוצים בצד. אחח כמה טעים. ואם אתם רוצים עוד טחינה אל תתביישו פשוט תבקשו.
אחד המאפים המיוחדים במקום הוא הבייגל פרצל עם סומסום למעלה; נעשה טרי כל יום ומגיע לצד מבחר רטבים. יש להם גם שקשוקה שאולי לא תוכל להתחרות עם זאת שאנחנו הישראלים מכינים בבית, אבל בהחלט מציגה טעמים טובים וכנראה הרבה יותר טובה מכל בית קפה אמריקאי שמנסה להכין אחת. כמובן שלקינוח ניסיתי קצת מהמתוקים שהם עושים במקום: הרוגלך שהולך טוב עם תה חם, יש דונאטס, עוגיות שוקולד צ׳יפס ועוד רבים וטובים. שווה לבוא לבקר כי התפריט משתנה כל הזמן ויש ספישלים לפני שבת.
לא משנה מתי אתם מגיעים ומה אכלתם, חובה לקחת הביתה חבילת פיתות טריות, כי מישהו שם, בלי לשים לב, מכין את הפיתות הישראליות הכי טובות בלוס אנג׳לס.

www.bibisbakerycafe.com