
המחקר, שהתבסס על נתוני מדד יוקר המחיה של מועצת המחקר הקהילתית-כלכלית, מצא כי ברובן מדובר במדינות בדרום ובמרכז ארה"ב, שבהן מחירי הדיור, השירותים והמוצרים היומיומיים זולים יותר - לצד שוק עבודה יציב יחסית.
בסיס ההשוואה בין המדינות ברשימה נשען על שלושה נתונים ארציים מרכזיים: ההכנסה החציונית למשק בית בארה"ב שעומדת על 78,538 דולר; שיעור האבטלה הארצי, המגיע ל-4.2 אחוז; ושווי הבית החציוני בכלל המדינה, שנקבע על 340,200 דולר. שלושת המדדים הללו משמשים כקו ייחוס שמבליט את הפערים בין המדינות היקרות לבין 12 המדינות הזולות - ובעיקר מסביר כיצד שילוב של שכר, תעסוקה ודיור נגיש ממצב אותן כאלטרנטיבה המשתלמת ביותר בארה"ב.
וירג'יניה המערבית – הזולה ביותר בארה"ב
וירג'יניה המערבית מובילה את הדירוג עם יוקר מחיה הנמוך ב־15.9 אחוז מהממוצע. שווי הבית החציוני עומד על 163,700 דולר בלבד, והדיור בצ'רלסטון זול ב־40.1 אחוז מהממוצע הארצי. המדינה מציעה תמריצים של עד 20 אלף דולר למתיישבים חדשים, וכלכלתה מתרחבת בתחומים כמו תעופה, ביומטריה ומחקר כימי.

צ'רלסטון, וירג'יניה המערבית
קנזס - מחירים נוחים ושוק עבודה יציב
קנזס מדורגת שנייה, עם יוקר מחיה נמוך ב־13.2 אחוז. שווי הבית החציוני נמוך מהממוצע הארצי ועומד על 219,800 דולר. הכנסה חציונית של 70,333 דולר ואבטלה של 3.8 אחוז מציבים אותה במקום יציב. וויצ'יטה ממשיכה להיות מוקד תעופה ותעשייה בולט, לצד אתרי מורשת כמו Brown v. Board of Education.
אוקלהומה - מחיה זולה גם בעיירות
באוקלהומה יוקר המחיה נמוך ב־12.8 אחוז, ובעיירה פונקה סיטי המספרים נמוכים אפילו ב־20 אחוז מהממוצע הארצי. שווי הבית החציוני הוא 208,600 דולר, והאבטלה – 3.3 אחוז. תחושת נגישות כלכלית מורגשת כמעט בכל אזור במדינה.
מיסיסיפי - מחירים נמוכים, הכנסות נמוכות
מיסיסיפי מציגה יוקר מחיה הנמוך ב־12.2 אחוז. טופלו, עיר הולדתו של אלביס פרסלי, זולה במיוחד עם 17.3 אחוז מתחת לממוצע. לצד המחירים הנמוכים, המדינה גם מציגה את ההכנסה החציונית הנמוכה ביותר מבין כל המדינות ברשימה - יותר מ־20,000 פחות מהממוצע הלאומי.
ארקנסו - טבע עשיר ודיור נגיש
בארקנסו יוקר המחיה נמוך ב־11.4 אחוז. המדינה היא ביתה של וולמארט - המעסיק הגדול באזור – ומציעה מגוון רחב של טבע, ממעיינות חמים ועד מערות ויערות. יוקר המחיה הנמוך מורגש בכל הפרמטרים: דיור, שוק עבודה והוצאות יומיומיות.
אלבמה - זולה גם בערים הגדולות
גם אלבמה עומדת על 11.4 אחוז מתחת לממוצע. פלורנס היא העיר הזולה ביותר, עם 16.5 אחוז מתחת לממוצע הארצי, וגם מוביל - היקרה באלבמה - נותרת זולה ב־6.6 אחוז מהממוצע הארצי. תעשיית הפלדה הגדולה במדינה מספקת תעסוקה רחבה.
מיזורי - אפילו הערים הגדולות זולות יחסית
מיזורי מציגה יוקר מחיה הנמוך ב־11.3 אחוז. בקנזס סיטי, היקרה במדינה, העלויות עדיין נמוכות ב־8.9 אחוז מהממוצע. המדינה משלבת בין אזורי טבע, עיירות קטנות ומוקדי ספורט מרכזיים כמו קבוצות ה־NFL וה־MLB.

קנזס סיטי, מיזורי
איווה - יוקר מחיה נמוך והכנסה גבוהה יחסית
איווה זולה ב־10.3 אחוז. דה-מוין זולה במיוחד – 14.2 אחוז מתחת לממוצע. ההכנסה החציונית במדינה גבוהה יחסית לשאר המדינות ברשימה, והמדינה כוללת פארקים, מוזיאונים ואתרים היסטוריים כמו המקום שבו צוירה היצירה American Gothic.
טנסי - זולה אך קרובה לממוצע בערים הגדולות
בטנסי יוקר המחיה נמוך ב־9.6 אחוז. נאשוויל קרובה יותר לממוצע הארצי אך עדיין נחשבת משתלמת יחסית. המדינות מציעה שילוב של הרי הסמוקי, מוזיקת קאנטרי ומטבח דרומי.
אינדיאנה – דיור במחירים סבירים ושוק עבודה רגוע
אינדיאנה נכללת ברשימת 12 המדינות הזולות בזכות מחירי דיור נוחים ושוק עבודה יציב. גם אם הדו"ח לא מספק נתונים מספריים, מקומה ברשימה מצביע על רמת מחירים שממשיכה להיות מתחת לממוצע הלאומי.
ג'ורג'יה - דרום משתלם ובעל כלכלה גדולה
ג'ורג'יה נהנית ממחירי דיור נגישים יחסית ומכלכלה דרומית מפותחת. יוקר המחיה הנמוך בולט בעיקר מחוץ לאזור אטלנטה.
נברסקה - מחירי בתים נמוכים ויציבות כלכלית
נברסקה משלימה את הרשימה, עם שווי בית חציוני של 245,200 דולר - נמוך משמעותית מהערים היקרות בצפון-מזרח ובמערב ארה"ב. מחירי המחיה הנוחים מורגשים במיוחד בעיירות הקטנות ובאזורי החקלאות.
הדו"ח מדגיש כי למרות העלייה ביוקר המחיה בארה"ב, 12 המדינות הללו ממשיכות לספק אלטרנטיבה אמיתית – שילוב של דיור נגיש, מחירים נוחים ושוקי עבודה יציבים, לעיתים לצד טבע מרשים והיסטוריה עשירה.