
לצד ההכרעה החמורה, מתח משרד החינוך ביקורת על המחוז משום שגרר את הטיפול בתלונות למעלה משנה — למרות החוק המכתיב תגובה בתוך 60 יום בלבד — ואף הפר את הדין כאשר סירב למסור דוחות חקירה פנימיים.

התלונות המקוריות הוגשו לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 — כאשר חמאס רצח 1,200 ישראלים וחטף כ־250 בני אדם. לטענת משפחות יהודיות, מאז הוחרפה האווירה בבתי הספר, במיוחד לאור פעילות פוליטית של מורים ותלמידים פרו־פלסטינים.
מרלין סאקס, עורכת דין מאוקלנד שייצגה את המשפחות היהודיות, תיארה מערכת חינוך מוצפת מסרים פוליטיים חד־צדדיים:
"יש דיונים אנטי־ישראליים, כרזות פרו־פלסטיניות, מפות שמוחקות את ישראל — במסדרונות, בכיתות, אפילו במשרדים של מנהלים. חלק מהבתי ספר פשוט שטופים בתעמולה. זו סביבה עוינת ליהודים ולישראלים."
בעקבות ממצאי המדינה הודיע המחוז כי יחל בדצמבר הדרכות ייעודיות נגד אנטישמיות. אך משפחות רבות מטילות ספק בכנות המהלך.
התלונות המקוריות הוגשו לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 — כאשר חמאס רצח 1,200 ישראלים וחטף כ־250 בני אדם. לטענת משפחות יהודיות, מאז הוחרפה האווירה בבתי הספר, במיוחד לאור פעילות פוליטית של מורים ותלמידים פרו־פלסטינים.
באמצע אוקטובר 2023, בית הספר התיכון פרמונט הניף דגל פלסטין בעיצומה של הלחימה. המחוז טען כי לא התקבלו תלונות, וכי בעבר הונפו דגלים של קהילת הלהט"ב ושל מדינות אמריקה הלטינית.
משרד החינוך דחה את טענות המחוז וקבע כי הנפת דגל פלסטיני בלבד, בעת מתיחות ביטחונית עמוקה, עלולה להיחשב כהעדפת עמדה פוליטית ולהוות פגיעה בתלמידים יהודים.
כ־12 מורים הובילו "שיעור מרוכז" על פלסטין ללא אישור, תוך הצגת נרטיב חד־צדדי. חלק מהחומרים הוכנו על ידי ארגונים חיצוניים והציגו ישראל כמדכאת ופלסטינים כקורבנות באופן גורף.
המחוז הודה שהחומרים סתרו את המדיניות הרשמית, אך טען שנקט "צעדים סבירים". המדינה דחתה זאת וקבעה כי מדובר בהוראה המקדמת אפליה.
בחומרי לימוד שנשלחו לבתים לציון חודש המורשת הערבית־אמריקאית נכללה מפה שבה "פלסטין" מופיעה במקום ישראל — בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות.
משרד החינוך קבע כי מדובר באפליה ואימץ את הערעור של המשפחות היהודיות.
סאקס הגישה עד כה 25 תלונות, ביניהן:
• כרזות "פלסטין חופשית" בכיתות
• שיעורים פוליטיים נוספים
• הפגנות בשטח בית הספר
• הפרעות בהדרכות על אנטישמיות
לדבריה, לפחות שני תריסר משפחות יהודיות כבר הוציאו את ילדיהן ממערכת החינוך של אוקלנד. חלקן עברו למחוזות אחרים; אחרות עברו לבתי ספר פרטיים.
"אנשים מסתירים את היהדות שלהם", אמרה. "ילדים לא מספרים שהוריהם ישראלים — כדי שלא יאשימו אותם ברצח עם. זה משתיק דיון. זה מפחיד."
ארגונים פרו־פלסטיניים — בהם המרכז הערבי למשאבים בסן פרנסיסקו — טוענים כי התלונות הן ניסיון לצנזר תמיכה בפלסטינים.
"מזה שנים שתלמידים פלסטינים ותומכיהם מותקפים ומואשמים באנטישמיות רק כי הם מביעים תמיכה בחופש הפלסטיני", אמר מוחמד שך מהמרכז הערבי. "אם דגל פלסטיני נחשב אנטישמי — זו גזענות."
על רקע האירועים, חוק חדש בקליפורניה — AB 715 — ייכנס לתוקף בינואר. החוק קובע כי ימונה רכז ייעודי למניעת אנטישמיות במערכת החינוך, שתפקידו לתעד, לטפל ולפקח על מקרים.
"האנטישמיות מסוכנת ומנוגדת לערכינו", נאמר בנוסח החוק. "אין לה מקום בשום כיתה, בין אם נמצאים בה תלמידים יהודים ובין אם לא."
הממצאים מאוקלנד משקפים קושי רחב הרבה יותר:
מערכת החינוך האמריקאית מתקשה לאזן בין חופש ביטוי לבין הגנה על תלמידים יהודים בתקופה של קיטוב קיצוני סביב המלחמה בעזה.
עבור קהילות יהודיות בחוף המערבי — ובעיקר בקליפורניה, שבה חיה אחת האוכלוסיות היהודיות הגדולות בעולם — המקרה הזה מרגיש כמו נורת אזהרה מהבהבת.