
לופוס נחשבת למחלה מורכבת שהגוף מתקשה לזהות: מערכת החיסון מתחילה לתקוף רקמות בריאות, והתסמינים יכולים להתחיל בעייפות וכאבים ולהגיע לפגיעה בכליות, בלב ובריאות. במשך שנים ניסו להבין מה גורם למערכת החיסון "להתבלבל" - ועכשיו מצביעים החוקרים על EBV כגורם שאולי מדליק את הניצוץ אצל אנשים מסוימים.

מחקר חדש שופך מעט אור על המחלה של שתיים מהזמרות הגדולות של ימינו
בסטנפורד בחנו החוקרים כיצד הנגיף משפיע על תאי B, תאי חיסון שתפקידם להגן מפני זיהומים. הם גילו שכאשר EBV מדביק את התאים האלה, הוא משנה את ההתנהגות שלהם בעזרת חלבון בשם EBNA2. השינוי הזה יוצר תגובת שרשרת שעלולה לגרום למערכת החיסון לזהות בטעות תאים בריאים כאיום. הממצאים לא מסבירים את כל מקרי הלופוס, אך מציעים מנגנון ברור שיכול להסביר חלק מהם.
המחקר פורסם ב־Science Translational Medicine וזכה להד ציבורי רחב. ד"ר אנקה אסקנאסה, מנהל מרכז הלופוס בקולומביה (שאינו חלק מהמחקר), אמר ל־NBC News: "אם אנחנו מבינים איך הנגיף הזה קשור למחלות אוטואימוניות, הגיע הזמן לחשוב איך למנוע אותו". הוא רומז בכך לצורך בחיסון עתידי נגד EBV.
הנגיף עצמו נפוץ מאוד: יותר מתשעה מכל עשרה מבוגרים נושאים אותו בגוף. הוא עובר בעיקר דרך רוק, גורם לעייפות, חום ופריחה - ואז נשאר רדום לשנים ארוכות. כשהמערכת החיסונית נחלשת הוא עשוי להתעורר מחדש. בשנים האחרונות נקשר גם למחלות כמו טרשת נפוצה וסוגי לימפומה.
המדענים עדיין מנסים להבין למה אצל חלק מהאנשים EBV גורם למחלת הנשיקה ותו לא, ואצל אחרים משתלב במחלות מורכבות בהרבה. ההערכה היא שגנטיקה, מצב בריאותי כללי ותזמון חשיפה לנגיף משפיעים על התוצאה.
מה שכן ברור הוא שאורח חיים בריא יכול לסייע למערכת החיסון להתמודד עם הנגיף: תזונה עשירה בפירות וירקות, שינה טובה, הימנעות מעישון ושמירה על איזון נפשי ופיזי. זה לא מונע הדבקה ב־EBV, אבל יכול לעזור לגוף לתפקד טוב יותר כשהנגיף מתעורר.