
החוקרים ניתחו נתונים של יותר מ-1,600 משתתפים בסקר הבריאות הלאומי של ארצות הברית בין השנים 2017 ל-2020, כולל בדיקות דם שנועדו לאתר את החומר. כ-7% מהנבדקים נמצאו עם רמות PCE בדם, ואלו שנחשפו לחומר היו בסיכון גבוה בהרבה לפתח פיברוזיס משמעותי. בנוסף נמצא קשר ברור של "ככל שיש יותר - הסיכון עולה".
"נדהמנו לגלות שלכל כך הרבה אנשים יש PCE בדם, ושהקשר עם צלקות בכבד כל כך חזק", אמר ד"ר בריאן פי. לי, מומחה לכבד בבית הספר לרפואה של USC. לדבריו, הציבור לא מודע לכך שהחשיפה אינה מוגבלת רק לעובדי ניקוי יבש: "האנשים יופתעו לגלות שהם נחשפים גם בלי לעבוד ישירות עם החומר".

עוד נתון מסקרן הוא שרמות החשיפה היו גבוהות יותר דווקא בקרב בעלי הכנסה גבוהה - כנראה משום שהם משתמשים יותר בניקוי יבש. במקביל, עובדים במכבסות חשופים במיוחד בגלל מגע ישיר ומתמשך עם חומרי ניקוי.
ממצא אחר חשוב היה שגורמי הסיכון המוכרים לפגיעה בכבד - כמו שתיית אלכוהול, עודף משקל או כבד שומני, לא הסבירו את מצבם של הנבדקים שנמצאו עם PCE בדם. כלומר, גם כשכל הגורמים האלה נלקחו בחשבון, הקשר בין החומר לבין פיברוזיס נשאר חזק. "מטופלים אומרים: איך יש לי מחלת כבד אם אני לא שותה ולא סובל מהגורמים הרגילים? והתשובה יכולה להיות חשיפה ל־PCE", אמר לי.
הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב כבר מזהירה שהחומר מסוכן גם מעבר להשפעות על הכבד. חשיפה ממושכת עלולה לגרום לפגיעה עצבית, שינויים בהתנהגות, נזק לכליות, השפעות על מערכת החיסון וסיכון מוגבר לסרטן. חשיפה קצרה יותר עלולה לגרום סחרחורות, כאבי ראש ועייפות. ילדים ונשים בהריון מוגדרים כרגישים במיוחד להשפעות ההתפתחותיות של החומר.
בשנת 2024 קבעה ה-EPA ש-PCE מהווה "סיכון בלתי סביר" והגבילה את הייצור והשימוש בו עם תכנית הפחתה הדרגתית של כ־10 שנים. בתחילת 2025 פורסמו הנחיות נוספות למכבסות ולתעשיות ניקוי. לדברי לי, התקנות הללו נמצאות כעת בבחינה מחדש, והמחקר החדש עשוי להשפיע על קובעי המדיניות.
למחקר יש מגבלות, יש לציין. הוא בדק רמות חשיפה בנקודת זמן אחת ולכן לא יכול להוכיח קשר סיבתי - אך הוא מצטרף לגל מחקרים שמזהים עלייה מדאיגה במחלות כבד בארה"ב. "מחלות כבד לא נותנות סימנים מוקדמים", הזכיר לי. "ככל שנדע יותר על גורמי סיכון, כך אנשים יידעו מתי נכון לבקש להיבדק".