
המחקר, שבוצע במכון הטכנולוגי של שיבאורה ופורסם באוקטובר בכתב העת Current Research in Food Science, בחן כיצד הפלאבנולים משפיעים על פעילות המוח בעכברים. לפי הממצאים, שעה לאחר שצרכו את החומרים, נרשמה אצלם עלייה של כ-30% בביצועי הזיכרון לעומת עכברים שלא טופלו. החוקרים ציינו כי במקביל נצפתה גם עלייה בתנועה ובסקרנות של בעלי החיים.
לדברי החוקר הראשי, יאסויוקי פוג'יי, הפלאבנולים מעוררים תגובה עצבית דרך טעמם העפיץ, מה שמפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית - אותה מערכת האחראית בגוף על מצבי דריכות ולחץ. לדבריו, מדובר בתגובה פיזיולוגית מיידית, שאינה תלויה בכמות החומר שנספגת בגוף אלא נובעת מהגירוי הטעמי עצמו.

שיפור של עשרות אחוזים בביצועי הזיכרון
במסגרת הניסוי הועמדו העכברים בפני מבחן זיכרון שכלל חפץ מוכר וחפץ חדש. נמצא כי אלו שקיבלו פלאבנולים נטו להקדיש יותר זמן לחפץ החדש - סימן לכך שזכרו את הקודם. החוקרים סבורים כי תחושת המרירות בפה, המוכרת מאכילת שוקולד מריר או משתיית תה חזק, מפעילה עצבים המעבירים אות ישיר לגזע המוח. אז משתחרר נוראדרנלין - מוליך עצבי הקשור לערנות וליכולת למידה - שמסייע למוח לעבד מידע חדש ולהפוך אותו מזיכרון קצר לזיכרון ממושך.
הממצאים מספקים הסבר אפשרי לכך שמחקרים קודמים מצאו קשר בין תזונה עשירה בפלאבנולים לבין שיפור בזיכרון בקרב מבוגרים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בהשערה בלבד, ויש צורך בבדיקות מקיפות בבני אדם כדי לוודא שההשפעה דומה. כמו כן, יש לבחון האם שימוש ממושך בחומרים עלול לגרום לתגובה הסתגלותית או לעומס מיותר על מערכת העצבים.
לדברי ד"ר ג'ונסון מון, נוירולוג מבית החולים Providence St. Jude בקליפורניה, גם אם שוקולד מריר עשיר בפלאבנולים עשוי לשפר את הזיכרון, הסוכר והקלוריות שבו עלולים לבטל את היתרונות הבריאותיים. לדבריו, עדיין מוקדם מדי להמליץ על צריכת מזונות כאלה כדרך לשיפור קוגניטיבי, אך הממצאים עצמם "מעוררי עניין רב" משום שהם מדגימים כיצד טעם בודד יכול לעורר תגובה עצבית משמעותית.
החוקרים היפנים סיכמו כי הפלאבנולים אולי אינם מזינים את תאי המוח ישירות, אך ייתכן שהם פועלים כמין "כפתור הפעלה" המעורר את הגוף ואת התודעה - באופן דומה להשפעה קצרה של פעילות גופנית. הם קוראים להמשך מחקר בתחום המתפתח של "תזונה חושית", הבוחן כיצד מרקם, ריח וטעם של מזון עשויים להשפיע לא רק על החיך, אלא גם על המוח.