
האות שישנה את האינטרנט
חוק AB 566 מחייב חברות שמייצרות דפדפני אינטרנט להציע למשתמשים "אות opt-out" שאוטומטית מודיעה לאתרים לא לשתף או למכור את המידע האישי שלהם בזמן הגלישה. החוק, ראשון מסוגו במדינה, נתמך על ידי סוכנות ההגנה על הפרטיות של קליפורניה, משמר הפרטיות הצרכני של המדינה, וכן מספר קבוצות הגנת צרכנים וזכויות פרטיות.
לפי החוק, דפדפנים כמו כרום של גוגל ואדג' של מיקרוסופט יצטרכו ליצור עד תחילת 2027 דרך לצרכנים לבחור באות הזה. בשילוב עם שינויים אחרונים ממדינות אחרות, החוק החדש עשוי להיות נקודת מפנה באופן טיפול בתעבורת האינטרנט בארצות הברית.
"אנחנו מצפים שיהיה לזה השפעה ארצית", אמר אמורי רואן, מנהל מדיניות עמית ב-Privacy Rights Clearinghouse, ארגון שדחף לחקיקה. "זו הטמעה כל כך טריוויאלית. זה באמת לא כל כך קשה טכנית".

חוק AB 566 מחייב חברות שמייצרות דפדפני אינטרנט להציע למשתמשים "אות opt-out" שאוטומטית מודיעה לאתרים לא לשתף או למכור את המידע האישי שלהם בזמן הגלישה. החוק, ראשון מסוגו במדינה, נתמך על ידי סוכנות ההגנה על הפרטיות של קליפורניה, משמר הפרטיות הצרכני של המדינה, וכן מספר קבוצות הגנת צרכנים וזכויות פרטיות.
מסטנדרט קליפורני לסטנדרט לאומי
קליפורניה כבר מציעה הגנות פרטיות תחת חוק פרטיות הצרכן הקליפורני (CCPA), כולל זכות לבחור שלא למכור את המידע שלהם. אבל תומכי החוק החדש מציינים שזה עדיין מטיל את הנטל על הצרכן לנווט לדפי אינטרנט ולבחור באופן פרטני באתרים מהם לבטל. הכלי החדש למעשה יאוטמט את התהליך הזה, ויתן לצרכנים מתג יחיד לשמור על הנתונים שלהם מוגנים.
"הייתי טוענת שאם צריך ללכת לכל אתר בנפרד וללחוץ על הקישור שאומר 'אני לא רוצה שהמידע שלי יימכר או ישותף', זו לא באמת זכות פרטיות משמעותית", אמרה קייטריונה פיצג'רלד, סגנית מנהל מרכז המידע לפרטיות אלקטרונית, ארגון נוסף שלחץ ל-AB 566.
כבר עכשיו, חלק מיצרני הדפדפנים הציעו מרצון הגדרות דומות תחת מסגרת שנקראת Global Privacy Control. פיירפוקס של מוזילה, למשל, כולל הגדרה בשם "תגיד לאתרים לא למכור או לשתף את הנתונים שלך". עם ההגדרה הזו פעילה, הדפדפן מתקשר לאתרים שהמבקר רוצה שהאתר יכבד את העדפת המשתמש.
מספר מדינות, כולל טקסס וניו ג'רזי, עברו לכפות על חברות לכבד העדפות כאלה, והתובע הכללי של קליפורניה אף נקט צעדים משפטיים נגד עסקים שנכשלו לעשות זאת.
למה זה יהפוך לסטנדרט ארצי
מכיוון שסביר להניח שיהיה זה נטל כבד על חברות לחצוב דרך לאפשר רק לקליפורנים להשתמש באות, לפי מומחים, הכלי ככל הנראה יהיה זמין ברחבי המדינה. איך בדיוק זה ייראה עדיין נותר לראות. החקיקה לא מחייבת יצרני דפדפנים להשתמש בסטנדרט ספציפי. (דוברים של גוגל ומיקרוסופט סירבו להגיב על תוכניות החברות).
עדיין יש סיכון שחלק מהאתרים ינסו לזהות ממילה מדינה המבקר, ורק יכבדו את האות אם ימצאו שהמבקר הוא ממדינה שמחייבת זאת. אבל זה מסוכן מבחינה משפטית, לפי רואן, שמציין ש-AB 566 חל על תושבי קליפורניה, בלי קשר לשאלה אם הם משתמשים באינטרנט מקליפורניה.
"אם אני בטוח באומר שאני תושב ואתה מניח שאני לא ואתה בזלזול לא מכבד את רצונות הפרטיות שלי, זו הפרה של החוק", אמר רואן.
התנגדות גוגל והתעשייה
החוק לא עבר את קו הסיום בלי חיכוך. כפי שדיווח CalMatters בספטמבר, למרות שלא התנגדה בפומבי לחקיקה, גוגל ארגנה התנגדות להצעת החוק דרך קבוצה שהיא תומכת בה כלכלית.
AB 566 גם לא היה הניסיון הראשון לחקיקה כזו. ניוסום הטיל וטו על גרסה דומה, אבל מעט יותר מרחיבה, של הצעת החוק ב-2024. אבל עכשיו שהדלת פתוחה, חלק מהתומכים אומרים שהם ימשיכו ללחוץ כדי להרחיב עוד יותר את העדפות הפרטיות.
רואן מציין שחקיקה יכולה להיות מנוסחת שתחייב מכשירים חכמים מחוברים להציע העדפת opt-out, או לרכבים שאוספים נתונים על נהגים לכבד בקשות העדפת opt-out.
העתיד: פרטיות קלה יותר
"אנחנו סוף סוף, סוף סוף מתחילים להיות בעלי זכויות פרטיות אמיתיות", אמר רואן, "אבל אנחנו רחוקים מזה שהן יהיו באמת קלות לממש ברחבי המדינה וברחבי הגבול ואפילו במדינות כמו קליפורניה שבהן יש לנו את הזכויות האלה".
קייטריונה פיצג'רלד, שהייתה בין הדוחפים לחקיקה, אומרת שהצעד הזה חשוב במיוחד בעידן שבו מידע אישי הפך לסחורה. "החברות האלה מרוויחות מיליארדים ממכירת הנתונים שלנו", היא אומרת. "הגיע הזמן שנשים את השליטה בידיים של האנשים עצמם".
ניק דוטי, טכנולוג בכיר במרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה, מוסיף: "יש הרחבות דפדפן אבל אלה לא בשימוש נרחב". החוק החדש יהפוך את ההגנה על פרטיות למשהו שכולם יכולים לגשת אליו בקלות - לא רק המשתמשים הטכנולוגיים ביותר.
עבור מיליוני אמריקאים שדואגים לפרטיות שלהם באינטרנט, החוק הקליפורני עשוי להיות השינוי שחיכו לו - פשוט, יעיל, ואוטומטי.