
לפי נתוני מועצת הבחירות העירונית שפורסמו עם סגירת הקלפיות ביום ראשון בשעה חמש אחר הצהריים, 735,317 מצביעים כבר הטילו פתק במרוץ שהחל ב־25 באוקטובר. הנתון אינו כולל עשרות אלפי קולות שהוגשו בקלפיות נפקדים. אתרי ההצבעה ייפתחו שוב ביום הבחירות מחר, וצפויים למשוך מאות אלפי מצביעים נוספים.
ג'רי סקורניק, יועץ ותיק לענייני בחירות בעיר, העריך בראיון כי ההשתתפות הכוללת עלולה להתקרב לשני מיליון מצביעים – הישג היסטורי. "זה בהחלט נראה כמו יותר ממיליון וחצי – ואולי אף הרבה מעבר לכך," אמר.
אם מספר ההצבעות אכן יתקרב לרף זה, בחירות 2025 ייכנסו לספרי ההיסטוריה של העיר, לצד בחירות 1965 – אז הצביעו 2.6 מיליון תושבים, בתקופה שבה ראש העיר רוברט וגנר בחר לא להתמודד לקדנציה נוספת.
כעת, כמו אז, אין ראש עיר מכהן במירוץ. אריק אדמס פרש מהתמודדות בסוף ספטמבר לאחר קריסה בסקרים והסתבכות משפטית חמורה בגין שחיתות.

ג'רי סקורניק, יועץ ותיק לענייני בחירות בעיר, העריך בראיון כי ההשתתפות הכוללת עלולה להתקרב לשני מיליון מצביעים – הישג היסטורי. "זה בהחלט נראה כמו יותר ממיליון וחצי – ואולי אף הרבה מעבר לכך," אמר.
המועמד הדמוקרטי זוהרן ממדני – חבר אספה מדינתית בן 34, שעשוי להפוך לראש העיר הצעיר ביותר בעידן המודרני – מוביל לאורך חודשים. מולו מתמודדים המושל לשעבר אנדרו קואומו, שרץ הפעם כמועמד עצמאי, וקורטיס סליווה מטעם המפלגה הרפובליקנית.
לי מירינגוף, מנהל מכון הסקרים של אוניברסיטת מאריסט, הסביר שההתלהבות נובעת מהבחירה החריפה שמוצגת בפני הבוחרים. "מדובר בשלושה מועמדים שמייצגים שלושה עולמות שונים לחלוטין – גיל, רקע, אמונות, והשקפת עולם. זה לא עוד מרוץ שגרתי," אמר.
הגורם שהלהיט עוד יותר את המרוץ הוא נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שאיים בפומבי לקצץ כספים פדרליים מהעיר אם ממדני – המזוהה עם השמאל הפרוגרסיבי – ינצח. "העיר תשלם", הזהיר טראמפ, מה שהפך את ההצבעה למבחן כוח ארצי על עתיד המדיניות העירונית והלאומית.
ממדני מציג מצע מהפכני: הקפאת שכר דירה לדיירים מוגנים, סבסוד מלא לטיפול בילדים, והפיכת מערך האוטובוסים העירוני לחינמי – תוך מימון באמצעות העלאת מסים על תאגידים ותושבים מבוססים.
קואומו מאשים את ממדני באוטופיה מסוכנת וחסרת ניסיון ניהולי: "אי־אפשר לבנות עיר על חלומות יפים," אמר. הוא מציע גישה מתונה: הרחבת מלאי הדיור להורדת מחירים והפיכת תחבורה ציבורית לחינמית רק לאוכלוסיות מעוטות יכולת.
סליווה טוען ששני יריביו מייצגים את אותה אידיאולוגיה שמאלית, ומציג את עצמו כחלופה היחידה שתשנה כיוון אמיתי.
אולם הפיצול בימין העירוני ומעמדו החלש בסקרים הופכים אותו למועמד שיותר פוגע בקואומו מאשר מייצר איום על ממדני.
מנהלי תאגידים ובעלי הון מן השורה הראשונה השקיעו עשרות מיליוני דולרים בקמפיינים נגד ממדני, בטענה שתכניתו תבריח עסקים, תפגע בכלכלה העירונית ותדליק גל הגירה כלכלית שלילית מהעיר.
מנגד, פעילים פרוגרסיביים טוענים שהעשירים נלחמים בפחד – מפני עיר חברתית יותר, שוויונית יותר ופחות תלויה בהון הגדול.
המרוץ הזה אינו עוד בחירות עירוניות. הוא מבחן לשאלה:
האם עיר אמריקאית מרכזית יכולה לבחור ראש עיר מהשמאל הרדיקלי – מול נשיא לוחמני המאיים בעונשים?
תושבים מצביעים לא רק על תחבורה, שכר דירה ובטיחות ברחובות – אלא על כיוון לאומי, זהות חברתית והגדרת גבולות השיח הכלכלי־פוליטי בארצות הברית של 2025.
הצבעה המוקדמת הגדולה בהיסטוריית העיר היא סימן ברור: ניו־יורק מבינה שהפעם, הקלפי היא זירת קרב.