
במרכז הזכייה עמד שוהיי אוטאני, שהציג הופעה היסטורית בשני צדי המגרש. אוטאני הפך לשחקן הראשון מזה 39 שנה שרושם חבטה במשחק שביעי של סדרת הגמר בעת שהוא גם פותח כזורק — הישג שנראה לאחרונה רק בשנת 1986.

אוטאני פתח את המשחק על התל עם שלושה ימי מנוחה בלבד ורשם חבטת סינגל מול המגיש הוותיק מקס שרזר. בכך הצטרף למועדון מצומצם של שחקנים שחבטו כזורקים במשחק שביעי, מועדון שכלל עד כה בעיקר את דיזי דין בשנת 1934.
אך האתגר הגיע בהמשך: באינינג השלישי, לאחר הקרבת חבטה של ניית'ן לוקס, זרק אוטאני כדור פרוע לעבר ולדימיר גררו הבן. ההחלטה להוליך את גררו בכוונה התבררה כבעייתית, כאשר הסליידר הבא של אוטאני נחת גבוה מדי — ובו בישֶט העניש עם הום־ראן של שלוש ריצות, הראשון שלו מאז תחילת ספטמבר.
אוטאני ירד מהתל לאחר 2.1 אינינגים, עם שלוש ריצות שספג, חמש חבטות, שני בסיסים על־כדור ושלושה סטרייק־אאוטים, למרות מהירות מרשימה של עד 162 קמ״ש.
האווירה התחממה באינינג הרביעי, כאשר המגיש השמאלי ג'סטין רובלסקי מהדוג'רס פגע בשורטסטופ אנדרס חימנז ביד — והספסלים התרוקנו. המתח גבר, אך המשחק המשיך.
בחירה מבריקה של המנג'ר דייב רוברטס איפשרה לאוטאני לפתוח כזורק ולהישאר לאחר מכן כחובט מיועד — בהתאם לכלל שנכנס לתוקף ב־2022. כך הצליח אוטאני להשיג גם חבטה שנייה באינינג החמישי ואף השיג הליכה באינינג השביעי.
לסיום, הדוג'רס שמרו על קור רוח באינינגים הנוספים, עקפו את טורונטו והבטיחו זכייה נדירה בשתי אליפויות עולם רצופות.
זוהי הפעם השנייה בלבד בהיסטוריה שבה אוטאני הופיע כזורק לאחר שלושה ימי מנוחה בלבד — הקודמת הייתה ב־2017, אז רשם 11 סטרייק־אאוטים במשחק בניצחון 0–2 על קנזס סיטי.
עוד קודם לזריקות, אוטאני הרגיז את טורונטו כשעיכב את תחילת ההכנות בתחילת האינינג הראשון והשלישי, מה שגרם לתלונות מהמאמן ג'ון שניידר ולמבטים נוקבים מהשופט הראשי, ג'ורדן בייקר.
למרות המהמורות, הדוג'רס הציגו עומק, משמעת וקור־רוח — והפכו לקבוצה השנייה בעידן המודרני שמצליחה לשמור על הכתר בשנתיים רצופות.