
שינויים כאלה מופיעים לרוב באזורים מסוימים בגוף: בתי השחי, איברי המין, כפות הרגליים, הפה, הגרון או הטבור - ולעיתים גם בשתן, בצואה או בהפרשות אחרות. הריח עשוי להיות חריף, חמוץ, מתכתי, דגי, ואפילו מתוק, בהתאם לסיבה שמאחוריו.
תזונה, הורמונים ולחץ: הגורמים הנפוצים ביותר
בחלק מהמקרים, שינוי בריח הגוף נובע מתזונה. מזונות כמו אספרגוס, כרוב, ברוקולי ובוק צ'וי עלולים לגרום לריח חריג, ולעיתים גם לגזים עם ריח לא נעים. לעומת זאת, תפריט עשיר בירקות ופירות נמצא כמקושר להזעה בריח נעים יותר, בעוד שתזונה עתירת פחמימות או בשר נקשרה לריח גוף פחות נעים.
גם מחזור, הריון או גיל המעבר משפיעים על הריח הטבעי של הגוף. שינויים הורמונליים יכולים לגרום לריח שונה, לאו דווקא רע, ולעיתים מדובר בתופעה זמנית וחסרת משמעות רפואית.
לחץ נפשי וחרדה עלולים להחמיר את התופעה, משום שסטרס מגביר את פעילות בלוטות הזיעה. אנשים הסובלים מהזעת יתר (היפרהידרוזיס) עלולים לפתח ריח גוף חזק גם במצבי מנוחה, וההפרעה עצמה עלולה להחמיר כתוצאה ממתח נפשי או מבוכה.

מצבים רפואיים שעלולים לגרום לריח חריג
במקרים אחרים, שינוי בריח הגוף עשוי להצביע על בעיה רפואית.
סוכרת: במצב של קטואצידוזיס סוכרתית, הנגרם כאשר רמות הסוכר גבוהות במיוחד, ייתכן ריח פירותי חריג מהפה - מצב חירום רפואי הדורש טיפול מיידי.
זיהומים בנרתיק: דלקות שונות, כמו בקטריאל וגינוזיס או טריכומוניאזיס, עלולות לגרום לריח חזק או דגי, ולעיתים להפרשות או גרד.
זיהומי עור: חיידקים או פטריות עלולים לגרום לריח חריג באזור הנגוע, במיוחד בקפלי עור. זיהומים כמו אריתרזמה, טריכומיקוזיס או פטרת בכפות הרגליים נחשבים שכיחים יחסית.
מחלות כליה או כבד: במקרים של כשל כליות או הצטברות רעלים בדם (אורמיה), הנשימה עלולה להריח מאמוניה או משתן.
מחלות ריאה או זיהומים חמורים: דלקת ריאות, שחפת או זיהומים בחלל הפה עלולים לגרום לריח רע מהפה והליחה.
סרטן: מחלת הסרטן עצמה אינה גורמת לריח, אך כ־5% מהחולים עלולים לפתח פצעים מזוהמים בעלי ריח חריף.
גורמים נוספים: ויטמינים, תרופות והיגיינה
חוסר בוויטמינים מסוימים, כמו ויטמין C, עלול להשפיע על ריח הגוף. גם נטילת תרופות מסוימות או תוספי תזונה עשויה לשנות את ריח הזיעה או השתן.
ברוב המקרים, שמירה על היגיינה בסיסית מספיקה: רחצה יומית, שימוש בדאודורנט או באנטיפרספירנט, לבישת בגדים מאווררים והחלפת גרביים לעיתים תכופות. גם היגיינת פה חשובה - צחצוח שיניים ולשון פעמיים ביום יכול למנוע ריח לא נעים.
טיפול לפי סיבה
כאשר מדובר בזיעה מרובה, ניתן להשתמש בתכשירי מרשם, בטיפול בוטוקס או לעיתים בניתוח. אם מדובר בזיהום, הרופא עשוי להמליץ על טיפול אנטיביוטי או אנטיפטרייתי – מקומי או מערכתי. במקרים של קטואצידוזיס, נדרש טיפול דחוף לאיזון רמות הסוכר.
אם שינוי הריח קשור לתרופה או לתוסף, יש להתייעץ עם רופא לפני כל שינוי במינון או הפסקת טיפול.
מתי לפנות לרופא
ריח גוף חריג כשברקע יש גם אודם, גרד, הפרשות, כאב, דימום או חום - מצריך בירור רפואי. גם ריח מתמשך שאינו חולף לאחר שינוי תזונה או היגיינה מצדיק פנייה לבדיקה.
ברוב המקרים, שינוי בריח הגוף אינו מעיד על בעיה חמורה - אך כאשר הוא מתמשך או מלווה בתסמינים נוספים, עדיף לא להתעלם ממנו. אבחון נכון יכול למנוע סיבוכים, ולהחזיר את הגוף לאיזון ולריח הטבעי שלו.