
הסיבה לכך היא שינוי טכני אבל משמעותי שבילבורד הכניסו לאחרונה: הם קבעו כללים חדשים שמגדירים מתי שיר נחשב "ישן מדי" בשביל להישאר במצעד. לפי השיטה החדשה, שירים שנמצאים הרבה זמן ברשימה ולא מצליחים להישאר במקומות הגבוהים - מוסרים.
השיר שסימן את סוף הרצף הוא Luther של קנדריק לאמאר עם SZA. הוא שהה במצעד 26 שבועות, אבל לא הצליח להתקדם מעבר למקום ה-25, ולכן הוסר. זה הספיק כדי לשבור רצף היסטורי של 35 שנה, שבהן תמיד היה לפחות שיר ראפ אחד ברשימת 100 הגדולים.

קנדריק לאמאר
האירוניה היא שההסרה הזו מגיעה דווקא כשהקריירה של קנדריק לאמאר בשיאה. האלבום שלו GNX שבר השנה שיא כששהה הכי הרבה שבועות במקום הראשון במצעד אלבומי הראפ. בנוסף, הוא הופיע במופע המחצית של הסופרבול 2025 וזכה בחמישה פרסי גראמי - בכל הקטגוריות שבהן היה מועמד.
ובזמן שהראפ נדחק אחורה, הפופ שוב תופס את הבמה: כל שירי האלבום החדש של טיילור סוויפט, The Life of a Showgirl, נכנסו למצעד, יחד עם ג’סטין ביבר, אוליביה דין ואלכס וורן, ששירו Ordinary כבר שורד בו 37 שבועות.
עדיין, יש כמה שירי ראפ שנמצאים קרוב לחזור לטופ 40 – כמו Shot Callin של YoungBoy Never Broke Again, Safe של קארדי בי עם קיילאני, ו־Hell at Night של BigXthaPlug עם אלה לנגלי.
בבילבורד אמרו שמדובר בעוד סימן לכך שהשנים האחרונות הביאו לירידה הדרגתית בהשפעה של הראפ במצעדים. בשנת 2020, לדוגמה, הופיעו 16 שירי ראפ בין 40 הגדולים - וב־2023 המספר כבר צנח לחצי.
הפעם האחרונה שבה לא הופיע שיר ראפ במצעד הייתה בפברואר 1990, רגע לפני שהלהיט Just a Friend של Biz Markie חזר לטפס.
