
לדברי היורשים, המוזיאון רכש את היצירה בשנת 1956 תמורת 125 אלף דולר, מבלי לחקור כראוי את מקור הציור — למרות שהיה עליו לדעת שמדובר ברכוש יהודי שנבזז. בשנת 1972 מכר המוזיאון את הציור לאיל הספנות היווני בזיל גולנדריס, וכעת דורשים היורשים את השבת היצירה או פיצוי כספי בגין ערכה.
"קטיף זיתים", שנוצר בידי ואן גוך בשנת 1889, נרכש על ידי בני הזוג שטרן בשנת 1935. כעבור שנה, כשהנאצים עלו לשלטון, נמלטה המשפחה מביתה במינכן לקליפורניה עם ששת ילדיה — אך לא הצליחה לקחת עמה את הציור, שהוגדר על ידי השלטונות כ"רכוש תרבותי גרמני" ואסור ליצוא.
בשנת 1938 נמכר הציור בגרמניה בשם המשפחה, אך הכספים שהתקבלו הוחרמו בידי המשטר הנאצי. לאחר המלחמה הועברה היצירה לארצות הברית, שם נרכשה בידי איש העסקים וינסנט אסטור, שנמנע מלחשוף את הבעלות הקודמת של משפחת שטרן.
אלמנתו, הפילנתרופית ברוק אסטור, מכרה את הציור שנים מאוחר יותר דרך גלריה קנודלר למוזיאון המטרופוליטן, שמכר אותו ב־1972 לגולנדריס ולאשתו אליז. הציור מוצג כיום במוזיאון באתונה המנוהל בידי קרן גולנדריס, אך באתר הרשמי של המוזיאון אין אזכור למשפחת שטרן כבעלים קודמים.

התביעה, שהוגשה השבוע לבית המשפט הפדרלי במנהטן, טוענת כי המוזיאון התרשל בתחקירו לגבי מקורות היצירה. על פי המסמכים, העסקה במוזיאון נוהלה על ידי תיאודור רוסו הבן — האוצר הראשי של ציורים אירופיים במוזיאון, שהיה בעבר חבר ביחידה הצבאית האמריקאית "אנשי האנדרטאות", שהתמחתה באיתור והשבת יצירות אמנות שנבזזו על ידי הנאצים.
התביעה, שהוגשה השבוע לבית המשפט הפדרלי במנהטן, טוענת כי המוזיאון התרשל בתחקירו לגבי מקורות היצירה. על פי המסמכים, העסקה במוזיאון נוהלה על ידי תיאודור רוסו הבן — האוצר הראשי של ציורים אירופיים במוזיאון, שהיה בעבר חבר ביחידה הצבאית האמריקאית "אנשי האנדרטאות", שהתמחתה באיתור והשבת יצירות אמנות שנבזזו על ידי הנאצים.
"רוסו והמוזיאון ידעו או היו צריכים לדעת שהציור נבזז בגרמניה הנאצית", נטען בתביעה. "אף על פי שהיה מומחה בעל שם בתחום שוד האמנות הנאצי, הוא לא נקט בצעדים הנדרשים כדי לבדוק את מקורות הציור."
המטרופוליטן מסר כי עמדתו לא השתנתה מאז תגובתו הרשמית בשנת 2022, אז תבעו יורשי שטרן לראשונה בנוגע ליצירה. לדבריו, "לא היה כל מידע על בעלות משפחת שטרן בזמן רכישת הציור או במכירתו, והמידע הזה התגלה רק עשרות שנים מאוחר יותר."
בהצהרתו הסביר המוזיאון כי מכר את הציור כדי לממן רכישות אחרות, לאחר שקבע ש"קטיף זיתים" נחשב לפחות איכותי מיצירות אחרות של ואן גוך שבאוסף. "המוזיאון עומד מאחורי ההליך החוקי של רכישת היצירה ומכירתה, אך ישקול כל מידע חדש שיובא לידיעתו," נמסר.
קרן גולנדריס באתונה לא הגיבה לפניות התקשורת. בתביעה מצוין כי גם בן משפחה נוסף וחברה בבעלות משפחת גולנדריס נכללים כנתבעים.
היורשים מציינים כי כבר בשנות החמישים פנתה משפחת שטרן לרשויות בגרמניה ובארצות הברית בניסיון להשיב את הציור, ואף נעזרה במומחה להשבת רכוש יהודי במשרד החוץ האמריקאי.
בכתבי הטענות מצוטטות גם כתבות מ"ניו יורק טיימס" משנת 1972, מהן עולה כי מכירת הציור על ידי המטרופוליטן לא פורסמה ברבים ונחשפה רק חודשים מאוחר יותר, כשיצירות נוספות מהמוזיאון הופיעו לפתע בשוק האמנות. לטענת היורשים, המוזיאון העדיף להימנע ממכירה פומבית שעלולה הייתה למשוך תשומת לב לכך שהיצירה נשדדה.
כיום דורשים היורשים פיצוי כספי בגין הרווחים שהמוזיאון הפיק מהחזקתו בציור בין השנים 1956 ל־1972, וכן את שווי התמורה שקיבל ממכירתו.
"קטיף זיתים" הוא אחד משלושה ציורים דומים שצייר ואן גוך בשנתו האחרונה, בעת שהתגורר במוסד הפסיכיאטרי בסן-רמי שבדרום צרפת. הציור מתאר נשים קוטפות זיתים ומייצג את אחד מנושאי האור והתקווה שאפיינו את תקופת חייו האחרונה.
גרסה אחרת של הציור מצויה כיום במוזיאון המטרופוליטן עצמו, וגרסה שלישית שמורה בגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון.
במרכז התביעה עומדת טענה אחת חדה: המוזיאון, שהיה אמור להגן על ערכי התרבות והאמת ההיסטורית, הפך – גם אם בשגגה – לחוליה נוספת בשרשרת ביזת האמנות היהודית בידי הנאצים.
