מחקר חדש שובר מיתוס: התפקוד הפסיכולוגי מגיע לשיא רק אחרי גיל 55

רבים חוששים מהזדקנות ומפחדים מהרגע שבו היכולות המנטליות יתחילו לדעוך. אבל מחקר חדש מגלה סיבה לאופטימיות: דווקא באמצע החיים, בין גיל 55 ל-60, רוב האנשים נמצאים בשיא התפקוד הפסיכולוגי שלהם. לפי הממצאים, שפורסמו בכתב העת המדעי Intelligence, אלו השנים שבהן קבלת ההחלטות, כישורי הניהול והחשיבה המורכבת מגיעים לשיא - ולא מתחילים להיחלש, כפי שנהוג לחשוב.

בדרך כלל אנחנו מקשרים את שיא היכולות לגיל צעיר יותר, למשל שנות ה-20 או ה-30, כשאנחנו חדים ומהירים. ואכן, יכולות כמו מהירות עיבוד מידע וזיכרון קצר-טווח נוטות לרדת עם השנים. אבל כשבוחנים את התמונה הרחבה יותר, מגלים שהמוח פשוט משתנה - לא נחלש.

 

 

במסגרת המחקר נבדקו 16 תכונות פסיכולוגיות, ובהן זיכרון, אינטליגנציה רגשית, ידע ויכולת פתרון בעיות, לצד תכונות אישיות כמו מצפוניות, יציבות רגשית, פתיחות ונעימות. התוצאות הראו הבדלים מעניינים: המודעות, שמתבטאת במשמעת העצמית והאחריות, מגיעה לשיאה סביב גיל 65. היציבות הרגשית ממשיכה להשתפר עד גיל 75, והיכולת לעמוד בפני הטיות מחשבתיות אפילו מתחזקת לתוך שנות ה-80.

כשכל הנתונים אוחדו למדד כולל אחד של תפקוד פסיכולוגי, התמונה הייתה ברורה: השיא מגיע בין גיל 55 ל-60, והירידה המשמעותית מתחילה רק אחרי גיל 65. המשמעות פשוטה - ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו מאבדים קצת מהמהירות, אבל מרוויחים ניסיון, שיקול דעת, אמפתיה ויכולת רגשית גבוהה יותר.

הממצאים מסבירים מדוע רבים מהמנהלים, המנהיגים ואנשי המקצוע הבכירים נמצאים דווקא בשנות ה־50 וה־60 לחייהם. היכולות שמאפשרות להוביל, כלומר הבנה מורכבת של מצבים, שליטה עצמית וחשיבה מוסרית - מתפתחות עם השנים. ובכל זאת, לא מעט עובדים בגיל הזה נתקלים בקשיים תעסוקתיים, בין אם בגלל מדיניות פרישה ובין אם בשל דעות קדומות על גיל.

החוקרים מזכירים שגם כאן אין כלל אחד: יש מי ששומרים על חדות מחשבתית מרשימה עד גיל מאוחר מאוד. דרווין פרסם את "מוצא המינים" בגיל 50, ובטהובן כתב את הסימפוניה התשיעית בגיל 53 – כשהיה כבר חרש.

המסקנה של המחקר פשוטה ומעודדת: גיל לא קובע מה אנחנו מסוגלים לעשות. הבשלות, הניסיון והאיזון הרגשי שמגיעים עם השנים יכולים להפוך את אמצע החיים – לא לתחילת הסוף – אלא לתקופת השיא האמיתית של האדם.