
בונטה, דמוקרט, הדגיש במסיבת עיתונאים מקוונת כי המשקיפים הפדרליים “לא יורשו להתערב בניגוד לחוק”. לדבריו, “לא נוכל להיות נאיביים — המפלגה הרפובליקנית ביקשה ממשרד המשפטים האמריקאי להיכנס”.
הצהרתו באה לאחר שהיועצת המשפטית לשעבר פלורידה והתובעת הכללית פאם בונדי הודיעה כי משרד המשפטים יפקח על קלפיות בקליפורניה ובניו ג’רזי “כדי לשמור על יושרת הבחירות”. יוזמת הפיקוח הוגשה, בין היתר, לבקשת קורין רנקין, יו״ר המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה, והרמיט דילון, ראשת תחום זכויות אזרח במשרד המשפטים.
המושל גווין ניוסום — שקידם את המשאל — כינה את המהלך הפדרלי “פעולת הרתעה ודיכוי מצביעים”. “זה גשר רחוק מדי,” אמר, ורמז כי מדובר בניסיון להכין עילה לערעור תוצאות אם “הצעת חוק 50” תאושר. בונטה הוסיף: “כל הסימנים מצביעים על הנחת יסודות למהלך מסוכן יותר בבחירות אמצע 2026 — ואולי מעבר לכך.”

לדברי התובע הכללי של קליפורניה, רוב בונטה, המהלך הפדרלי נועד “לזרוע ספק ותיאוריות קונספירציה לגבי תקינות ההצבעה” סביב המשאל על ציור מחדש של מחוזות הקונגרס.
משרד המשפטים האמריקאי לא הגיב מיד. הרמיט דילון דחתה בעבר את טענות ניוסום: “ממשלים דמוקרטיים שלחו משקיפים פדרליים עשרות שנים — זהו פיקוח שגרתי, לא הפחדת מצביעים.”
ההתכתשות ממחישה חוסר אמון הדדי: בסקרמנטו רואים בפיקוח כלי פוליטי של וושינגטון; בוושינגטון מציגים אותו כנהלי תקן להבטחת יושרה — והצדדים אינם מאמינים זה לזה.
“הצעת חוק 50” היא יוזמה דמוקרטית לציור מחדש של מחוזות הקונגרס בקליפורניה, המדינה שלה 52 מושבים — יותר מכל מדינה אחרת. התומכים טוענים כי המהלך ישפר ייצוג ושוויון; המתנגדים הרפובליקנים מזהירים מפני עיצוב מפלגתי של המפה שייטיב עם הדמוקרטים. סקרים מצביעים על תמיכה משמעותית ביוזמה — מה שמגביר את דריכות המחנה הרפובליקני ואת המאבק על כל כלל משחק.
במשך עשרות שנים שלח משרד המשפטים האמריקאי משקיפים לפקח על הצבעה במוקדי סיכון להפרת חוקי זכויות ההצבעה. אך הפעם, ההקשר הפוליטי רגיש במיוחד: ממשל רפובליקני מציב מפקחים במדינה דמוקרטית לקראת משאל בעל משקל לאומי — וקולות בסקרמנטו רואים בכך ניסיון לפגוע בלגיטימיות ההליך.
קליפורניה תציב אנשי צוות מטעמה בכל אתר שבו ישוכנו מפקחים פדרליים, כדי לוודא עמידה בחוקי המדינה ולהרתיע התערבות בלתי־חוקית. עצם הצורך בשכבת פיקוח נוספת הוא תקדים כמעט חסר תקדים — ותמרור אזהרה על עומק השסע בין הרשות הפדרלית לרשות המדינתית.
קליפורניה טוענת:
– מדובר בהפחדת מצביעים לשם ערעור תוצאות.
– אין עילה עובדתית לפיקוח פדרלי נרחב בקליפורניה.
– זוהי פוליטיזציה של משרד המשפטים.
– זהו שלב ראשון בערעור בחירות עתידיות.
הממשל הפדרלי ומקורביו טוענים:
– זהו פיקוח שגרתי שנעשה עשרות שנים.
– המטרה: יושרת הבחירות ושמירה על החוק.
– הבקשה הגיעה מגורמים מדינתיים רפובליקניים.
– גם ממשלים דמוקרטיים נהגו כך.
העימות הנוכחי משתלב בשורה ארוכה של התנגשות חזיתית בין קליפורניה לממשלו של דונלד טראמפ: מתביעות סביב הגירה ואקלים ועד תקינה סביבתית ומיסוי. כאן, בעין הסערה — עצם ניהול ההצבעה. כל צד מטיל ספק בכוונות האחר, וכל צעד פרוצדורלי הופך זירת מאבק.
מומחי בחירות מעריכים כי התקדים בקליפורניה עלול לשמש תבנית למדינות נוספות במערכת 2026 ואף בבחירות 2028. אם יוגשו ערעורים על תוצאות המשאל, השאלות על סמכויות פדרליות מול סמכויות מדינתיות יגיעו, כנראה, לבתי המשפט — עוד חזית שבה משתקף חוסר האמון ההדדי.
ככל שההצבעה מתקרבת, נותרו סימני שאלה: האם המפקחים הפדרליים יפעלו רק במסגרת החוק המקומי? האם ייווצרו חיכוכים עם משקיפי המדינה? ובעיקר — האם תוצאות המשאל יתקבלו כלגיטימיות על ידי שני הצדדים, או שמהר מאוד נראה אותן נגררות אל הזירה המשפטית־פוליטית?
בסיכומו של דבר, הוויכוח אינו רק על פיקוח בקלפיות — הוא על אמון. כשוושינגטון וסקרמנטו מפגינים חשדנות הדדית גלויה, כל קלפי הופכת מעבר לעוד אתר הצבעה: היא הופכת קו חזית