
גליקשטיין היה בדרכו לארוחת ערב במסעדת מר ברודוויי, מסעדה כשרה מוכרת במנהטן, כשניגש אליו גבר לא מזוהה. "תגיד לי מה הדת שלך?" שאל התוקף, כשהוא מצביע על הכיפה שעל ראשו. גליקשטיין ניסה להתרחק, אך האיש חטף את הכיפה מראשו, השליך אותה על הקרקע, ירק עליה – ואז היכה אותו בפניו.
המרצה הישראלי פונה לטיפול רפואי, והמשטרה פתחה בחקירה רשמית. עד כה לא דווח על מעצר חשוד.
הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, אופיר אקוניס, שוחח עם גליקשטיין לאחר האירוע ואמר כי מדובר בתוצאה ישירה של "הסתה יומיומית נגד יהודים וישראל ברחבי העולם, כולל בארצות הברית".
לדבריו, "שקרים, עלילות דם וקריאות לשחזור אירועי השביעי באוקטובר מלבים את השנאה ומעודדים אלימות. על כל מנהיגי הציבור בארצות הברית לגנות באופן חד וברור כל קריאה לאלימות".

גליקשטיין היה בדרכו לארוחת ערב במסעדת מר ברודוויי, מסעדה כשרה מוכרת במנהטן, כשניגש אליו גבר לא מזוהה. "תגיד לי מה הדת שלך?" שאל התוקף, כשהוא מצביע על הכיפה שעל ראשו. גליקשטיין ניסה להתרחק, אך האיש חטף את הכיפה מראשו, השליך אותה על הקרקע, ירק עליה – ואז היכה אותו בפניו.
התקיפה במנהטן מצטרפת לשורה של מקרים אנטישמיים שהתרחשו ברחבי ניו יורק וארצות הברית בשנה האחרונה.
דוח של משטרת ניו יורק שפורסם בינואר 2025 מצא כי מספר פשעי השנאה נגד יהודים בעיר עלה בשבעה אחוזים לעומת השנה הקודמת.
הנתונים מגיעים על רקע גל אנטישמיות עולמי שהתעצם מאז מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023.
התקיפה במנהטן אינה מקרה מבודד. באדינבורו שבסקוטלנד, נער יהודי בן 13 ספג איומי מוות בבית ספרו ביום השנה לאירועי השביעי באוקטובר. אחד התלמידים איים לדקור אותו לאחר שסירב לגנות את ישראל, וילדים אחרים הטיחו בו עלבונות במשך שעות בטענה שכל הישראלים טרוריסטים.
אמו של הנער, העיתונאית ליאה בנוז, העלתה סרטון באינסטגרם שזכה ליותר מ־42 אלף צפיות בתוך שעות. "הילד הזה שתקף את בני עבר רדיקליזציה בבית," אמרה. "הוא תוצר של מערכת אקולוגית של שנאה שהותר לה לפרוח."
בגרמניה, בעל חנות בעיר פלנסבורג תלה שלט הקורא "אין כניסה ליהודים", בטענה שמדובר במחאה נגד מדיניות ישראל. בבריטניה נרצחו באחרונה שני גברים יהודים במנצ'סטר, והאירועים הללו העצימו את תחושת הפחד בקרב הקהילה היהודית באירופה.
לדברי פעילים, מדובר בגל אנטישמיות מחריף על רקע המתיחות במזרח התיכון, כאשר בקמפוסים ברחבי היבשת נשמעות קריאות ל"אינתיפאדה" ויהודים רבים חוששים לחייהם.
מקרים אלו מציפים תחושת חוסר אמון גוברת במוסדות האכיפה. בעקבות התקיפה בסקוטלנד, רבים הביעו ספק אם המשטרה המקומית תטפל באירוע ברצינות. "אל תצפה שהסקוטים יעשו משהו," כתב אחד המגיבים ברשת.
גם בעבר, מוסדות חינוך ורשויות ציבוריות נמנעו מנקיטת צעדים נגד גילויי שנאה, ובמקרים אחדים אף הואשמו הקורבנות עצמם באיסלמופוביה.
יהודים רבים במערב מדווחים על תחושת חוסר ביטחון גוברת. הם נמנעים מללבוש כיפה או לענוד מגן דוד בפומבי, ובתי כנסת ומוסדות יהודיים מגבירים את רמת האבטחה. משפחות אחדות אף בוחנות אפשרות לעזוב את מדינת מגוריהן.
ליאה בנוז הכריזה בסרטון: "אני לוקחת את הילד יוצא הדופן שלי ואנחנו עוברים לישראל – נקדיש את חיינו למולדת שלנו. הם התעסקו עם האמא הלא נכונה."
אחת הבעיות המרכזיות היא חוסר ההסכמה סביב הגדרת אנטישמיות. יש הרואים בהפגנות פרו־פלסטיניות ביטוי לחופש הביטוי, בעוד אחרים טוענים כי מדובר בהסתה לאלימות. הקריאות ל"אינתיפאדה" בקמפוסים, למשל, נתפסות על ידי רבים כקריאה ישירה לפגיעה ביהודים – ללא קשר למדיניות ישראל.
ארגוני זכויות אדם וקהילות יהודיות ברחבי העולם קוראים לממשלות לנקוט צעדים נחרצים יותר נגד אנטישמיות – לא רק באמצעות חקירה וענישה, אלא גם באמצעות חינוך, מניעת הסתה ורדיקליזציה בקרב צעירים.
המקרים של רמי גליקשטיין במנהטן ושל בנה של ליאה בנוז בסקוטלנד ממחישים כי השנאה העתיקה עדיין חיה ובועטת – וכי יהודים ברחבי המערב נאלצים לשלם מחיר אישי כבד על סכסוך שאינו שלהם.