
החוקים שעליהם חתם נוגעים לשורה של נושאים נפיצים – מאנטישמיות בקמפוסים, דרך הגבלות על שימוש בבינה מלאכותית, ועד איסור על שוטרים רעולי פנים במבצעי הגירה. אך מאחורי החתימה מסתתרת הסתייגות: ניוסום מזהיר מפני השלכות לא מכוונות וקורא לתיקונים מהירים כדי למנוע נזק משפטי וציבורי.
המקרה הבולט ביותר נוגע לשתי הצעות חוק שנועדו להיאבק באנטישמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה – הצעת הסנאט 48 והצעת האספה 715. תומכיהן טוענים כי הן חיוניות להגנה על סטודנטים יהודים, בעוד המבקרים מזהירים שהן עלולות לפגוע בחופש הביטוי ולחנוק דיון פתוח על הסכסוך במזרח התיכון, ובפרט על מלחמת ישראל–חמאס.
ניוסום, שחתם על שתי ההצעות, הורה למחוקקים לקדם במהירות תיקוני המשך שיבהירו את גבולות החוק. "יש לטפל בחששות דחופים בנוגע להשלכות לא מכוונות", אמר בהצהרה.
חבר האספה ריק צ’אבס זבור מלוס אנג'לס, יוזם החוק 715, טען כי "הטענות שהצעת החוק נועדה למנוע הוראה על נושאים שנויים במחלוקת, כולל נושאים הקשורים לישראל – פשוט לא נכונות". לדבריו, התיקון צפוי להבהיר שהוראה ביקורתית תוכל להמשיך להתקיים, כל עוד היא מדויקת עובדתית.

המקרה הבולט ביותר נוגע לשתי הצעות חוק שנועדו להיאבק באנטישמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה – הצעת הסנאט 48 והצעת האספה 715. תומכיהן טוענים כי הן חיוניות להגנה על סטודנטים יהודים, בעוד המבקרים מזהירים שהן עלולות לפגוע בחופש הביטוי ולחנוק דיון פתוח על הסכסוך במזרח התיכון, ובפרט על מלחמת ישראל–חמאס
חוק נוסף שעורר סערה הוא הצעת הסנאט 627, שאוסרת על סוכנים מקומיים ופדרליים ללבוש מסכות או כיסויי פנים בעת מבצעי אכיפת חוק. ניוסום אישר את ההצעה שהגישו הסנאטורים סקוט וינר מסן פרנסיסקו וג’סי ארגווין מברקלי – אך דרש תיקונים מהותיים.
"הצעת החוק יוצרת אמצעי שקיפות חיוני להגנה על הציבור," כתב המושל בהצהרת החתימה, "אך יש להבטיח שהאיסור על מיסוך לא יסכן את שלומם של שוטרים בעת מבצעים מורכבים."
לדבריו, החוק זקוק להבהרות בנוגע לשימוש בקסדות, משקפי מגן וציוד בטיחות אחר. וינר עצמו הודיע כי יעבוד עם לשכת המושל כדי לשפר את נוסח החוק לקראת השנה הבאה.
קליפורניה היא המדינה הראשונה בארצות הברית שאוסרת על סוכנים פדרליים ללבוש מסכות – צעד שמעורר התנגדות חריפה מצד בכירים בוושינגטון. מזכירת ביטחון הפנים, קריסטי נואם, כינתה את החוק "מופקר ומסוכן" וטענה כי הוא חושף את השוטרים לסכנת חיים.
שני חוקים נוספים, ביוזמת חברת האספה באפי ויקס מאוקלנד, עוסקים בתחום הבינה המלאכותית והגנת הילדים ברשת.
הצעת החוק 853, "חוק השקיפות של הבינה המלאכותית בקליפורניה", מחייבת פלטפורמות מקוונות גדולות לספק נתוני מוצא – מידע על מקור והיסטוריית עריכה – לכל תוכן שנוצר בבינה מלאכותית החל משנת 2027. ניוסום כינה את הצעד "חשוב והכרחי", אך התריע מפני פגיעה אפשרית בפרטיות המשתמשים וביכולת היישום הטכנולוגית.
"החקיקה הזו, על אף כוונותיה הטובות, עלולה ליצור השלכות לא צפויות," כתב בהצהרה. "אני מעודד את המחוקקים לקדם תיקוני המשך עוד לפני כניסת החוק לתוקף."
הצעת החוק 1043 נועדה להגן על ילדים מפני חשיפה לתוכן לא הולם באינטרנט, באמצעות דרישה להזנת גיל המשתמש במכשירים חדשים וליצירת רמות גישה מותאמות גיל. ניוסום תמך בעקרון החוק, אך הזהיר כי יישומו עלול להיות מורכב עבור חברות טכנולוגיה – במיוחד במקרים של מכשירים משותפים או חשבונות משפחתיים.
פרופ’ לארי גרסטון מאוניברסיטת סן חוזה הסביר כי ניוסום נוקט בגישה "מעשית": חותם כדי לקדם נושאים חשובים, אך מותיר לעצמו מרווח תמרון. "הוא רצה שהחקיקה תתקדם, אך גם לוודא שלא תתפוצץ לו בפרצוף אחר כך," אמר.
עם זאת, לדבריו, יש מי שרואים בכך טקטיקה פוליטית מחושבת – דרך לאשר חוקים פופולריים תוך שמירה על שליטה בנוסחם הסופי.
החתימות המלוות באזהרות של ניוסום משקפות את המתח שבין אידיאולוגיה למציאות: בין הרצון לקדם ערכים חברתיים מתקדמים, לבין החשש מפני חקיקה חפוזה שעלולה להסתבך משפטית.
בסופו של דבר, התמונה העולה מקליפורניה היא של דמוקרטיה פעילה – לא תמיד מושלמת, אך בהחלט ערנית, מגיבה ומתוקנת תוך כדי תנועה.
