המקרה התרחש בפברואר 2018, כאשר ג’סטין גורולה, מורה לחינוך מיוחד, יצאה לטיול רגלי עם האחיין שלה ברחוב אל ראנצ’ו דרייב בווייטייר. לפתע היא תקעה בבליטה במדרכה, שהורמה ביותר משני אינץ' בשל שורשים של עץ סמוך, והיא נפלה בעוצמה עם הפנים אל הבטון, נותרה מדממת וחבולה.
מהתיעוד שהוצג במשפט עולה תמונה קשה: העין השמאלית של גורולה כמעט סגורה מנפיחות, שריטות עמוקות על המצח ועל האף שלה, והשפה העליונה נפוחה ומדממת בעקבות שן שבורה. מבדיקות רפואיות עלה כי נגרמו לה שברים בפרק כף היד, במרפק ובאף, פציעות בברך וחתך עמוק בשפה. סריקות מוח גילו דימום מתחת לקרקפת, והרופאים קבעו כי היא סובלת מפגיעת מוח טראומטית בדרגה קלה.
ג’סטין גורולה קיבלה מהעירייה פיצויים בסך 7.5 מיליון דולר בשל מפגע במדרכה
מאז התאונה נאלצה גורולה לעבור שורה ארוכה של טיפולים וביקורים אצל רופאים ומומחים. עורכי דינה סיפרו כי הפגיעה גרמה לה לקשיים בזיכרון, בשליטה רגשית וביכולת קבלת החלטות יומיומיות. אף שחזרה לעבודה, היא כבר לא יכולה ללמד בכיתה ונאלצה לעבור לתפקיד אדמיניסטרטיבי. לדבריהם, רק לאחרונה עברה ניתוח שני בברך, והיא מצפה להשתמש בכספי הפיצוי כדי לממן טיפולים פיזיים וקוגניטיביים שיסייעו לה לשקם את חייה.
עורכי דינה טענו בבית המשפט כי העירייה התעלמה במשך שנים מתלונות על מדרכות מסוכנות שהורמו בשל שורשי עצים, ורק אחרי המקרה של גורולה הוקם בעיר מנגנון בדיקה מסודר - וגם זאת, לדבריהם, לא ביוזמת העירייה אלא בעקבות דרישת חברת הביטוח.
"עיריית ויטייר נכשלה בחובה הבסיסית שלה לשמור על ביטחון תושביה, ודאגה יותר לעצים מאשר לאנשים", אמר עורך הדין ניק רוליי, ממייסדי משרד Trial Lawyers for Justice. לדבריו, "בטיחות הציבור אינה רק משטרה וכבאים, אלא היא גם תחזוקת מדרכות כדי למנוע פציעות או גרוע מזה. לחכות שאנשים ייפגעו קשה או ימותו לפני שמתקנים מפגעים ידועים, זה פשוט לא מוסרי".
במהלך המשפט, שנמשך כחמישה שבועות, הציגו עורכי דינה של גורולה ראיות לכך שהמדרכה במקום הייתה מורמת ביותר משני אינץ’ בשל שורשי עץ ותמכו את טענותיהם בעדויות נוספות מתושבים. עוד נטען כי העירייה ידעה במשך שנים על הבעיה אך לא פעלה. מנגד, נציגת העירייה, יולנדה מרטינס, המשמשת מנהלת משאבי אנוש וניהול סיכונים, אישרה בעדותה כי "תביעות בגין נזקי מדרכות עקב שורשי עצים הן הסוג השכיח ביותר של תביעות נגד העירייה".
השופטים מצאו את העיר אשמה ברשלנותה בתחזוקת המדרכות הציבוריות, וקבעו כי זו הסיבה הישירה לתאונה. על כן נפסק לטובת גורולה פיצוי של 7.5 מיליון דולר - סכום שנועד לכסות את שנות הכאב, ההוצאות הרפואיות העצומות וההשפעה ארוכת הטווח של הפציעות. רוליי ציין כי הפיצוי היה עשוי להיות גבוה אף יותר אילו גורולה הייתה מחכה להמשך ההליך המשפטי במקום להסכים להסדר מוקדם. "ג’סטין רצתה שהעיר תיקח אחריות ותפעל באחריות. זה מעולם לא היה עניין של כסף", אמר. "היה לה חשוב לוודא שמקרים כאלה לא יישנו, ושמה שקרה לה לא ייקבר בשקט".
לדברי רוליי, העץ שגרם להרמת המדרכה עדיין עומד במקומו, אך העירייה תיקנה מאז את השטח והישרתה את המדרכה כדי למנוע סכנה נוספת. העירייה עצמה לא הגיבה לבקשות לתגובה מצד כלי התקשורת.