המערכת נשברה: כמעט חצי מיליון נשים אמריקניות נטשו את שוק העבודה ב־2025

 יותר מ־455 אלף נשים עזבו את שוק העבודה האמריקאי מתחילת השנה, כך עולה מנתוני לשכת הסטטיסטיקה של העבודה. מדובר בירידה החדה ביותר מאז תקופת הקורונה, שמדאיגה כלכלנים ומומחים לשוויון תעסוקתי, החוששים שמדובר בתחילתה של נסיגה היסטורית במעמדן של נשים בשוק העבודה.

מאחורי המספרים עומדות בעיקר נשים עם ילדים צעירים – אימהות שנשחקו תחת נטל בלתי אפשרי של קריירה, טיפול בילדים ועלויות מחיה הולכות ומאמירות.

“אי אפשר להחזיק הכול יחד”

“אני מנהלת בכירה ואם לשני ילדים קטנים. ציפו ממני להיות זמינה לפגישות ברגע האחרון, תוך כדי שאני מנהלת את כל חיי הבית,” סיפרה אחת הנשים ל־CNN. “זה לא היה רגע אחד של שבירה – אלא הצטברות אינסופית של דרישות לא מציאותיות. המערכת פשוט לא בנויה לתמוך באימהות עובדות.”

במיסיסיפי, אחת המדינות הזולות בארצות הברית, טיפול בתינוק עולה בממוצע 6,800 דולר לשנה; בוושינגטון הבירה, המחיר מטפס לכמעט 30 אלף דולר. “לא יכולנו לעמוד בזה,” אומרת אם נוספת. “הילד שלי היה ברשימת המתנה אצל תשעה מעונות, וכל אחד דרש 1,400 דולר לחודש לשלושה ימי טיפול בשבוע. כלכלית, זה פשוט לא אפשרי.”

 

הירידה של 455 אלף נשים בכוח העבודה מתורגמת לאובדן משמעותי של כישרון, ניסיון והשכלה. הכלכלנית הראשית של חברת הייעוץ קֵיי־פִּי־אם־ג'י, דיאן סוונק, מזהירה: “זה לא משחק סכום אפס של גברים נגד נשים. אנחנו זקוקים לכולם כדי לשמור על צמיחה. כשאימהות משכילות עוזבות, זה פוגע בכלכלה כולה.”

 

דור הסנדוויץ’: בין ילדים להורים מזדקנים

נשים רבות מתארות גם לחצים מסוג אחר – טיפול בו־זמני בילדים ובהורים מבוגרים. “אני מקרה קלאסי של דור הסנדוויץ’,” אומרת אישה בת 42. “יש לי פעוט בן שלוש ואבא עם מחלה סופנית. אחרי שנים של עבודה בשיווק תחת בוסים תובעניים, החלטתי לעזוב. רציתי להיות שם בשבילם, לא בשביל המצגת הבאה.”

אישה אחרת, בת 56 מאוקלנד, קליפורניה, עזבה משרה בכירה ככלכלנית כדי לטפל בהוריה בני ה־80. “זה שוחק את החסכונות שלי, אבל לא הייתי משנה את זה. הבעיה היא שכעת, כשאני מנסה לחזור לשוק העבודה, אף אחד לא רוצה להעסיק אישה בת חמישים פלוס – גם עם 30 שנות ניסיון.”

אפליה מגדרית, גילנית וגזעית

נתוני הלשכה מראים כי נשים שחורות נפגעות בצורה החריפה ביותר. שיעור האבטלה בקרבן עלה ל־6.7% באוגוסט, יותר מפי שניים משיעור האבטלה בקרב נשים לבנות (3.2%).
“אפליה גילנית קיימת בכל מקום,” אומרת אישה בת 58. “אני מקור ההכנסה העיקרי במשפחה, שלחתי מאות קורות חיים, אבל התשובות לא מגיעות. אמריקה התאגידית איבדה את הדרך שלה – בעיקר לנשים מבוגרות.”

טראמפ והנסיגה במדיניות השוויון

כלכלנים מצביעים גם על תפקידה של מדיניות הנשיא דונלד טראמפ. ביטול תוכניות שוויון וגיוון תעסוקתי, לצד קיצוצים במגזר הציבורי – שבו נשים, ובמיוחד נשים שחורות, מהוות חלק גדול מהעובדים – החריפו את המצב.

“עזבתי קריירה של עשרים שנה בממשלה הפדרלית,” מספרת עורכת דין בת 52. “המקום נעשה רעיל. אחרי שנים של לחץ ותמרון בין הכול, הבנתי שהחיים שלי חשובים יותר מהתואר והתפקיד.”

המחיר האישי של נשים עובדות

המכנה המשותף לסיפורים הרבים הוא שחיקה עמוקה. נשים מדווחות על עייפות, חרדה, תחושת כישלון ואובדן אמון במערכת. רבות מהן לא רואות טעם להמשיך לעבוד במשרות שאינן גמישות, ללא תמיכה ממשלתית אמיתית בטיפול בילדים.

“אף אחד לא בנה את המערכת הזו בשבילנו,” אומרת אחת מהן. “היא נועדה לגברים עם עוזרות בית, לא לנשים אמיתיות עם חיים אמיתיים.”

המספרים מאחורי המשבר

הירידה של 455 אלף נשים בכוח העבודה מתורגמת לאובדן משמעותי של כישרון, ניסיון והשכלה. הכלכלנית הראשית של חברת הייעוץ קֵיי־פִּי־אם־ג'י, דיאן סוונק, מזהירה: “זה לא משחק סכום אפס של גברים נגד נשים. אנחנו זקוקים לכולם כדי לשמור על צמיחה. כשאימהות משכילות עוזבות, זה פוגע בכלכלה כולה.”

לדבריה, נשים עם השכלה גבוהה וילדים מתחת לגיל חמש עוזבות את שוק העבודה בקצב כפול משאר הקבוצות. הקבוצה השנייה בגודלה היא נשים שחורות. “כשכלכלה נחלשת,” אומרת סוונק, “הקבוצות הפגיעות ביותר תמיד משלמות את המחיר.”

מדוע דווקא עכשיו?

המומחים מציינים כי מגפת הקורונה יצרה שינוי תודעתי עמוק. בתקופה ההיא, נשים רבות עבדו מהבית וגילו את הערך של איזון אמיתי בין עבודה לחיים פרטיים. עם חזרת המשק לשגרה קשיחה ודרישות מופרזות, רבות מהן סירבו לשוב לאותו מרוץ.

בנוסף, העלייה ביוקר המחיה, מחסור בעובדי טיפול בילדים, ורמות לחץ גבוהות גרמו לנשים רבות “לצאת מהמשחק” – לפחות זמנית.

כלכלה חסרה חצי כוח

כלכלנים מזהירים כי ההשלכות של היציאה המסיבית של נשים מהשוק יימשכו שנים. שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים עלול להאט את הצמיחה, להעמיק את הפערים החברתיים, ולפגוע בפריון הלאומי.

“אנו מדברים על מאות אלפי נשים משכילות, רבות מהן עם ניסיון ניהולי,” אומר פרופ’ דייוויד רוזן מאוניברסיטת ייל. “כאשר כוח עבודה כזה נעלם, ההפסד אינו רק לנשים – אלא לכלכלה כולה.”

המבחן האמריקאי הבא

המשבר הנוכחי חושף את הפער העמוק שבין דימוי “החלום האמריקאי” לבין מציאות שבה אימהות צריכות לבחור בין קריירה למשפחה. מדינות רבות בעולם המערבי – כמו שוודיה, גרמניה וצרפת – מספקות מערכות תמיכה נרחבות להורים עובדים, כולל חופשות לידה ממומנות ומעונות ציבוריים מסובסדים.

בארצות הברית, לעומת זאת, נשים רבות נאלצות לממן טיפול בילדים כמעט לבדן – או לוותר.

מבט קדימה

המומחים מסכימים כי אם לא תינקט פעולה מיידית – השקעה בתשתיות טיפול בילדים, גמישות בעבודה ומדיניות שוויון תעסוקתי – ההישגים של נשים עלולים להימחק.

“העולם השתנה, אבל המדיניות לא,” אומרת הכלכלנית סוונק. “אם אמריקה רוצה להישאר כלכלה מובילה, היא חייבת לתמוך באימהות – לא לשבור אותן.”