על פי החומר שפורסם, אלכסנדרוביץ נעצר ב־6 באוגוסט במסגרת מבצע עוקץ של הבולשת הפדרלית (FBI). תיעוד ממצלמות הגוף של השוטרים מתעד את הרגע שבו נצעק לעברו: "צא מהרכב! ידיים מאחורי הגב!" – בזמן שישב ברכב שכור בחניון בהנדרסון, כ־20 דקות מרצועת לאס וגאס.
הסרטון, באורך 40 דקות, מראה את מעצרו והעברתו לתחנת המשטרה. במשך חודשיים לא פורסמו פרטים, ורק כעת נחשפים הצילומים והמסמכים שהוצנעו מהציבור ומהתקשורת.
על פי החומר שפורסם, אלכסנדרוביץ נעצר ב־6 באוגוסט במסגרת מבצע עוקץ של הבולשת הפדרלית (FBI). תיעוד ממצלמות הגוף של השוטרים מתעד את הרגע שבו נצעק לעברו: "צא מהרכב! ידיים מאחורי הגב!" – בזמן שישב ברכב שכור בחניון בהנדרסון, כ־20 דקות מרצועת לאס וגאס.
החקירה החלה באפליקציית ההיכרויות "פיור", המיועדת לבני 18 ומעלה ומציגה עצמה כ"אפליקציה לאנשים פתוחים". לפי תמלילי חבר המושבעים, אלכסנדרוביץ – שכינה את עצמו "אלכס" – שוחח עם סוכנת סמויה שהציגה עצמה כבת 15.
הנערה הדגישה שוב ושוב את גילה הצעיר, אך אלכסנדרוביץ המשיך בשיח מיני, תיאם פגישה, והסכים להביא קונדומים לבקשתה. השיחות הועברו לוואטסאפ ותועדו במלואן.
על אף חומרת האישומים, אלכסנדרוביץ הצליח לעזוב את ארצות הברית זמן קצר לאחר מעצרו. הוא שוחרר בערבות של 10,000 דולר בלבד – תהליך שאיפשר לו לצאת לחופשי מבלי שהוגשה נגדו תלונה פלילית רשמית.
בשל כך, לא הוטלו עליו מגבלות נסיעה, והוא ניצל את הפרצה המשפטית כדי לעזוב את המדינה. מקורות בארצות הברית מתארים זאת כ"כשל חמור במערכת הערבות", שאפשר לחשוד בעבירת מין חמורה להימלט לחו"ל.
העיתונאי האמריקני שון קינג, שפרסם ראשון את הפרשה, טען כי קצינים אמריקנים המעורבים במבצע סיפרו לו שממשל טראמפ התערב לבקשת בנימין נתניהו כדי לשחרר את החשוד. לדבריו, לאלכסנדרוביץ לא הייתה חסינות דיפלומטית – אך הופעל לחץ מדיני לשחררו.
"קיבלנו עדות לכך שממשלה זרה הפעילה כוח פוליטי על הבית הלבן כדי להגן על אחד מאנשיה – דמות מפתח במערך הסייבר הישראלי," כתב קינג.
משרד החוץ האמריקני דחה את הדברים לחלוטין: "טום ארטיום אלכסנדרוביץ נעצר בגין עבירות הקשורות לשידול קטין למין. הוא לא טען לחסינות דיפלומטית ושוחרר בהתאם להליך רגיל. כל טענה למעורבות ממשלת ארצות הברית בהחלטת השחרור – שקרית."
לצפייה בסרטון בטיק טוק:
https://www.tiktok.com/@mabellucia56/video/7562232291200732446?is_from_webapp=1&sender_device=pc
מיד לאחר פרסום המידע, חשבונותיו של קינג ברשת X (לשעבר טוויטר) נחסמו זמנית, ופוסטים בנושא הוסרו. בהמשך נחשף כי הבקשה להסרה הוגשה על ידי יחידת הסייבר הישראלית – אותה יחידה שאלכסנדרוביץ היה חלק ממנה.
אלכסנדרוביץ עצמו התראיין בעבר בערוצי טלוויזיה בישראל, והתרברב בכך שהיחידה שלו מטפלת בעשרות אלפי בקשות להסרת תכנים מהרשתות – רבות מהן נגד מבקרי ישראל.
צוות עורכי דינו, דייוויד צ'סנוף וריצ'רד שונפלד, טען כי מרשם שיתף פעולה עם הרשויות, לא הפר תנאי שחרור, וממשיך לטעון לחפותו. לדבריהם, הוא האמין כי הנערה בת 18 – כפי שנכתב באפליקציה – וכי היא הייתה זו שהובילה את השיחה לכיוון מיני.
לטענת ההגנה, אלכסנדרוביץ עבר בדיקת פוליגרף שבה השיב כי לא היו לו יחסים עם קטינים. עורכי הדין מוסיפים כי האפליקציה דורשת אימות גיל באמצעות תמונה, ולכן לא יכול היה לדעת שמדובר בקטינה.
באוקטובר הצביע חבר מושבעים גדול להעמיד את אלכסנדרוביץ לדין בגין פיתוי קטינים באמצעות טכנולוגיה לשם קיום מעשה מיני – עבירה שעונשה עד 20 שנות מאסר. המשפט מתנהל בבית המשפט המחוזי של מחוז קלארק בניהולה של השופטת טינה טלים.
אלכסנדרוביץ משתתף בדיונים מרחוק, והדיון הבא נקבע ל־27 באוקטובר.
הפרשה מטילה צל כבד על יחסי ישראל–ארצות הברית בתחום הביטחון והסייבר. כיצד הצליח בכיר ממשלתי החשוד בעבירה חמורה כל כך להימלט ממערכת המשפט האמריקאית? האם הופעל לחץ מדיני מאחורי הקלעים? ומדוע התקשורת שמרה על שתיקה ארוכה כל כך?
השאלות נותרות פתוחות, אך דבר אחד ברור: הסיפור של טום אלכסנדרוביץ איננו רק מקרה פלילי – אלא גם מראה מטרידה על חיבור בין כוח, טכנולוגיה ופוליטיקה, שבו אפילו צדק עלול להיעלם בתוך מערכת אינטרסים גלובלית.