החוק החדש, SB 79, יאפשר להקים בנייני דירות גבוהים ליד תחנות רכבת ואוטובוס, ויצמצם את סמכות הערים למנוע פרויקטים של בנייני דירות
מושל קליפורניה גווין ניוסום חתם על חוק חדש שנועד להגדיל משמעותית את היצע הדירות במדינה, בעיקר בסמוך למוקדי תחבורה ציבורית, בניסיון להתמודד עם מחסור הדיור החריף שמלווה את קליפורניה זה שנים. החוק, הידוע בשם SB 79, משנה את כללי הבנייה באזורים עירוניים צפופים ומאפשר הקמת בנייני מגורים רבי־קומות באזורים שבעבר הוגבלו לבנייה נמוכה בלבד.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים "כל תושבי קליפורניה זכאים לבית בר־השגה שיהיה קרוב למקום העבודה, לבית הספר ולמרכזי ההזדמנויות", אמר ניוסום לאחר החתימה. "דיור ליד תחבורה פירושו נסיעות קצרות יותר, עלויות נמוכות יותר, ויותר זמן עם המשפחה. כשאנחנו משקיעים בדיור, אנחנו משקיעים באנשים – בעתיד שלהם, במשפחות שלהם ובקהילה שלהם".
החוק, שנכנס לתוקף ב־1 ביולי 2026, מבטל במקרים מסוימים את הסמכות התכנון של רשויות מקומיות ומאפשר יוזמות בנייה גבוהות במיוחד באזורים הסמוכים לתחנות תחבורה מרכזיות. מדובר בעיקר בבנייני דירות וקונדו בני עד תשע קומות, גם בשכונות שהיו עד כה מיועדות לבתי מגורים פרטיים בלבד. החוק יחול רק על שמונה מחוזות עירוניים - בהם לוס אנג'לס, סן דייגו, אורנג', סנטה קלרה, אלמידה, סקרמנטו, סן פרנסיסקו וסן מטיאו - ובקרבת תחנות רכבת, רכבת תחתית, רכבת קלה וקווי אוטובוס בתדירות גבוהה.
מושל קליפורניה גווין ניוסום חתם על רפורמת דיור
בשטחים הנמצאים במרחק של עד רבע מייל מתחנת תחבורה ניתן יהיה לבנות עד שש קומות, ובמרחק של חצי מייל - עד חמש קומות. נוסף על כך, החוק קובע כי חלק מהדירות בפרויקטים החדשים יהיו מפוקחות שכר דירה, כאשר הרשויות המקומיות יוכלו להחמיר את הדרישה הזו בהתאם לצרכים.
את הצעת החוק יזם הסנאטור הדמוקרטי סקוט וינר, שמוביל זה שנים רפורמות להרחבת הבנייה באזורים עירוניים. "החוק מבטל עשורים של מדיניות תכנון מגבילה מדי שהובילה את מחירי הדיור לשמיים, הכריחה מיליוני אנשים לעבור רחוק ממקום עבודתם, להתמודד עם פקקים אינסופיים – או פשוט לעזוב את קליפורניה".
לפי התומכים, החוק צפוי להקל לא רק על משבר הדיור אלא גם על עומסי התנועה ולתרום להפחתת פליטת גזי החממה, משום שיותר תושבים יגורו סמוך לתחנות תחבורה ציבורית. עם זאת, הדרך לאישור החוק הייתה צמודה וסוערת: הוא עבר ברוב דחוק בסנאט ובאספה המדינתית, ומאז הפך למוקד מחלוקת חריפה.
בקליפורניה, שבה לתנועת ה־NIMBY (“לא בחצר האחורית שלי”) יש השפעה רבה, ההתנגדות לחוק הייתה צפויה. מרסלה בות'וול, תושבת פסיפיק ביץ' ויושבת ראש ארגון Neighbors for a Better California, אמרה כי "החוק פוגע בתוכניות בנייה שהוכנו בקפידה במשך שנים. זהו מהלך מלמעלה שמוחק את השליטה המקומית". גם ראשי ערים במחוז סן דייגו הצטרפו לביקורת. ראש עיריית אנקיניטס, ברוס אלהרס, כתב לממשל כי "מדובר בצעד כוחני שמאלץ ערים לאשר פרויקטים ליד תחנות תחבורה, בלי להתחשב בצורכי הקהילה, בבדיקות סביבתיות או בשיתוף הציבור".
לצד ההתנגדויות, גם ראשת עיריית לוס אנג'לס קארן באס ניסתה למנוע את החוק, ופנתה לניוסום בבקשה שייטיל וטו עליו. באס טענה כי החקיקה "מחלישה את השליטה המקומית, מצמצמת את השפעת הציבור על תכנון ובנייה, ועלולה לפגוע דווקא בשכונות מוחלשות".
מנגד, לשכתו של ניוסום דחתה את ההאשמות על “הפקעת קרקעות”. בהודעה שפורסמה ברשת X נכתב: "לא, החוק אינו מבטל שליטה מקומית כפי שטוענים. לא, זו לא תבנית אחידה לכולם. ולא, אין כאן שום ‘השתלטות’ של המדינה. זהו צעד שנועד להצליח להתמודד עם משבר הדיור והבנייה שמתרחש ממש עכשיו".
