מחקר שנערך על ידי פרופ׳ מאיר ברזיס מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית מצא כי גברים המשתמשים בתרופה פופולרית להתקרחות מצויים בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות מצב רוח וממחשבות אובדניות לעומת מי שאינם נוטלים אותה. לדבריו, "הראיות כבר אינן אנקדוטליות. אנו רואים דפוסים עקביים באוכלוסיות שונות - וההשלכות עלולות להיות טרגיות".
התרופה המדוברת היא פינסטריד, או Finasteride, הידועה בשמה המסחרי פרופסיה, שאושרה לשימוש על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בשנות התשעים. מחקרים בבעלי חיים כבר הצביעו בעבר על קשר בין החומר הפעיל לבין דלקת מוחית ממושכת ושינויים בהיפוקמפוס - אזור במוח האחראי על למידה, זיכרון ורגשות.
תרופה מוכרת לטיפול בהתקרחות נמצאה כמגבירה את הסיכון לסבול מדיכאון ולחוות מחשבות אובדניות
בשנת 2011 הוסיף ה־FDA אזהרה על אפשרות לדיכאון כתופעת לוואי של התרופה, וב־2022 הוסף גם סיכון למחשבות והתנהגות אובדנית. עם זאת, לפי ברזיס, ניתן היה למצוא אזכורים לאזהרות כאלה כבר עשור קודם לכן. הוא חשף מסמכים פנימיים של ה־FDA שלטענתו הראו כי מומחים המליצו כבר ב־2010 להוסיף לאריזת התרופה אזהרה מפורשת על "מחשבות והתנהגות אובדנית" - אך ההמלצה נדחתה על ידי הסוכנות, מבלי שנמסרה לציבור הסיבה לכך.
במסמך נוסף מאותה שנה גילה ברזיס כי חלקים נרחבים הושחרו מסיבות של "סודיות", ובהם גם הערכות לגבי מספר האנשים שעלולים להיפגע מתופעות הלוואי. עד 2011, טוען החוקר, נרשמו לפחות 18 מקרי התאבדות הקשורים לשימוש בפינסטריד, אך המספר האמיתי עשוי להגיע לאלפים ברחבי העולם. "מדובר בכשל מערכתי של מעקב תרופתי", אמר.
ברזיס מפנה אצבע מאשימה גם כלפי יצרנית התרופה, חברת מרק, שלדבריו נמנעה מביצוע בדיקות בטיחות בסיסיות באמצעות ניתוחי מאגרי מידע, וגם כלפי הרגולטורים שלא דרשו ממנה לעשות זאת. בעקבות הממצאים הוא קורא להשעיית השיווק של פינסטריד לשימוש קוסמטי עד לבחינה מחודשת של בטיחותה, וכן לחייב את ה־FDA להקפיד על ביצוע מחקרי המשך לאחר אישור תרופות, ולוודא כי במקרי התאבדות נבדקת ההיסטוריה התרופתית של הנפטרים.