המחקר, שנערך במרכז המחקר הרפואי CBmed בעיר גראץ והוצג השבוע בכנס הגסטרואנטרולוגיה האירופי, בחן כיצד סוגים שונים של מיקרו-פלסטיק משפיעים על תרביות של חיידקי מעי שנלקחו מחמישה מתנדבים בריאים. במעבדה יצרו החוקרים תרביות המדמות את חיידקי המעי האנושי, וחשפו אותן לחלקיקים מחמישה סוגי פלסטיק נפוצים - בהם פוליפרופילן ופוליאתילן. התוצאה: שינוי משמעותי בהרכב אוכלוסיית החיידקים וברמת הפעילות המטבולית שלהם.
לדברי החוקר הראשי, כריסטיאן פאכר־דויטש, "אנחנו חיים בהרמוניה עדינה עם המיקרוביום שלנו, וכל שינוי קטן בו עשוי להשפיע על הבריאות. מוקדם לקבוע מסקנות ברורות, אבל זה בהחלט סימן אזהרה".
אנו צורכים מיקרו-פלסטיק ללא הפסקה וללא הבחנה - מה שמאוד מזיק לגופנו
התוצאות הראו עלייה ברמת החומציות במעי - סימן לכך שהחיידקים מתפקדים אחרת. חלקם התרבו, אחרים נעלמו כמעט לגמרי, והאיזון בין קבוצות החיידקים השתנה. הדפוסים הללו, אומרים החוקרים, מזכירים מאוד את אלה שנמצאו אצל חולים בדיכאון או בסרטן המעי.
ההשערה היא שמיקרו-פלסטיק סופח אליו חומרים מזינים ומונע מהחיידקים גישה אליהם, או משחרר חומרים כימיים שמלחיצים את המערכת ומפריעים לתפקוד התקין שלה. כך, בהדרגה, נוצר שינוי שעלול להשפיע על בריאות הגוף והנפש גם יחד.
המיקרו-פלסטיק נמצא בכל מקום - במזון, במים, באוויר ואפילו בבגדים ובמוצרי טיפוח. לפי הערכות, אדם ממוצע "צורך" מדי שבוע כמות מיקרו-פלסטיק ששוקלת כמו כרטיס אשראי אחד. "אי אפשר להימנע ממנו לחלוטין, אבל חשוב להבין שמדובר בסיכון סביבתי ובריאותי אמיתי", אמר פאכר־דויטש.
לדבריו, הפתרון טמון בעיקר במודעות ובהפחתת השימוש בפלסטיק חד־פעמי: לעבור לבקבוקים מזכוכית, כלי עץ ומברשות שיניים ללא פלסטיק. אבל החשוב מכל – להמשיך להשקיע במחקר ובמעקב אחר השפעותיו של הפלסטיק על הגוף.
"המיקרוביום שלנו משפיע כמעט על כל מערכת בגוף", סיכם החוקר. "אם מיקרו-פלסטיק משנה אותו, גם בעדינות, כדאי מאוד להבין איך, לפני שנגלה מאוחר מדי מה המחיר האמיתי של הזיהום הזה".