השליח אמר שהוא לא יכול לשחרר את זה: אמריקאים בהלם מחשבונות מכס של אלפי דולרים על קניות אונליין

קרלוס סוטו, תושב מחוז ונטורה שבקליפורניה, נוהג מדי שנה לקנות לבנו חולצה של קבוצת ליברפול כדי לחגוג את פתיחת עונת הכדורגל. השנה, כשהחולצה הגיעה, התלווה אליה חשבון נוסף של 107 דולר.
"השליח של יו־פי־אס אמר שהוא לא יכול לשחרר את זה אלא אם כן אשלם," סיפר סוטו, הבעלים של בית הקפה 'היסטוריה בייקרי קפה' בעיר ת'אוזנד אוקס. "עד שהעניין הזה עם המכס התחיל, מעולם לא שילמתי תוספת על הרכישות שלי."
סוטו סירב לשלם וביקש החזר כספי עבור החולצה, שעלתה לו באתר הרשמי של ליברפול כ־150 דולר.

מאז ששינה טראמפ את מדיניות המכס הידועה בשם דה מינימיס (de minimis), צרכנים ברחבי ארצות הברית נתקלים בחיובים מפתיעים בגין רכישות מקוונות מחו"ל. המדיניות הישנה אפשרה בעבר לסחורות בשווי של פחות מ־800 דולר להיכנס למדינה בפטור ממכס. החריג הזה חל על למעלה ממיליארד ושלוש מאות מיליון חבילות שנשלחו לארצות הברית בשנת 2024, לפי נתוני רשות המכס והגנת הגבולות.

כעת, ברשתות החברתיות, מופיעים מאות דיווחים של צרכנים שנדהמו מחשבונות מכס מופרזים. אנשים מתלוננים על חיובים של מאות דולרים בעבור מוצרי איפור, שמלות ערב, ציוד מחשבים ואפילו משטחי עכבר. משתמש אחד ברשת רדיט סיפר כי נדרש לשלם 4,700 דולר על כיסא משרדי שהוזמן מבולגריה.

אמנם בחלק מהמקרים המכסים החדשים נכללים כבר במחיר המוצר, אך לעיתים רבות הסחורה מגיעה לארצות הברית מבלי ששולמו עליה מיסים – ואז החיוב נופל על הלקוח בעת המסירה.

 

"השליח של יו־פי־אס אמר שהוא לא יכול לשחרר את זה אלא אם כן אשלם," סיפר סוטו, הבעלים של בית הקפה 'היסטוריה בייקרי קפה' בעיר ת'אוזנד אוקס. "עד שהעניין הזה עם המכס התחיל, מעולם לא שילמתי תוספת על הרכישות שלי."

 

חברות המשלוחים מנסות להסביר לציבור את כללי המכס החדשים, אך הבלבול נמשך. יו־פי־אס, פדאקס ודִי־אֵייץְ־אֵל פרסמו באתריהן עמודי שאלות ותשובות והנחיות לצרכנים שעלולים להידרש לתשלומי מכס נוספים. ובכל זאת, לפי יו־פי־אס, מספר הפניות בנושא זינק, והחברה "עובדת על צבר בעיות הקשורות לתיווך ושחרור משלוחים מהמכס".

"שירותי התיווך שלנו נועדו להבטיח שהמשלוחים עומדים בכל התקנות ומשלמים את המסים הנדרשים," הסביר דובר יו־פי־אס, ג'ים מאייר. "אם השולח או המקבל לא שילמו את העלויות הללו, החברה מפיקה חשבון כדי לאפשר שחרור מהמכס."

מארק הרטלג', מנהל תחום החבילות הקטנות בחברה, תיאר את השינויים כ"נסיעה ברכבת הרים". לדבריו, "אם אתה מייבא משהו לארצות הברית – כמעט בוודאות הושפעת. השינויים האלה מורכבים מאוד להבנה."

בעוד חברות גדולות ובעלות מערך תפעול מסודר מסתגלות בקלות יחסית, עסקים קטנים המוכרים ישירות לארצות הברית מתקשים לעדכן את לקוחותיהם מראש על העלויות הנוספות.

דייוויד הר, תושב וושינגטון די.סי. המשקם מכוניות קלאסיות, סיפר כי הזמין חלק רכב מבלגיה תמורת כ־200 דולר. "ידעתי שאצטרך לשלם משהו, אבל לא היה לי מושג כמה. לא ידעתי אם זה כלול במחיר או שייגבה על ידי המכס." כשהחבילה הגיעה, שליח יו־פי־אס הציג לו דרישה לתשלום נוסף של 493 דולר. "זה מבלבל מאוד," אמר הר. "אין שקיפות לגבי מי גובה את העמלה ולאן הכסף הולך."

אתרי מסחר מקוון מנסים להרגיע את הצרכנים. אתר האופנה שיין (Shein), שבסיסו בסינגפור, מבטיח כי "המחיר בקופה הוא הסכום הסופי". גם אתר טֵמוּ (Temu), המתמחה במוצרים זולים, מציין כי לקוחותיו בארצות הברית אינם נדרשים לשלם מיסי יבוא נוספים על מוצרים מהמחסן המקומי.

אך רבים כבר משנים הרגלים. מג מור, קונה מקוונת מאזור שיקגו, סיפרה כי ויתרה על רכישת מארז יופי מהמותג הבריטי ליברטי שמחירו 365 דולר. "הם היו מוסיפים לפחות מאה דולר רק על המשלוח," אמרה.

המדיניות הישנה של דה מינימיס, שמשמעותה הלטינית היא "עניין זניח", נולדה עוד בשנת 1938, כשקונגרס ארצות הברית ביקש להקל על המסחר הבינלאומי ולחסוך זמן בבדיקת כל חבילה קטנה. במשך השנים הועלה הסף בהדרגה: מ־1 דולר ל־5 דולר בשנת 1990, ל־200 דולר בשנת 1993, ולבסוף ל־800 דולר. בעקבות העלאת הסף, זינק מספר החבילות שנכנסו לארצות הברית ללא מכס.

טראמפ טען שהפטור הפך ל"הונאה" הפוגעת בעסקים אמריקאיים ומאפשרת זרימה של סחורות מסוכנות ללא פיקוח. לדבריו, חבילות הטוענות לפטור אינן נבדקות באופן יסודי. במאי ביטל את הפטור לחבילות שמקורן בסין, ובאוגוסט הרחיב את ההחלטה לכל שאר המדינות. רק מסמכים ומתנות בשווי נמוך מ־100 דולר נותרו פטורים ממסים.

השינוי משקף את מדיניותו הכלכלית הכוללת של טראמפ, שמדגישה הגנה על הייצור המקומי וצמצום התלות ביבוא זר. אולם עבור צרכנים רגילים כמו קרלוס סוטו, המדיניות החדשה פירושה פשוט עלויות גבוהות יותר והפתעות לא נעימות.
"מעולם לא התעניינתי בפוליטיקה," אמר סוטו, "אבל הפעם זה באמת פגע בכיס שלי."

המקרה שלו ממחיש את הפער בין מדיניות מקרו־כלכלית לבין חיי היומיום של האזרחים. ייתכן שהשינוי נועד להגן על תעשיות אמריקאיות, אך בפועל הוא מעלה את יוקר המחיה ופוגע בצרכנים – במיוחד כשמדובר במוצרים שאינם מיוצרים בארצות הברית כלל.

בעיה נוספת היא חוסר השקיפות: הצרכנים אינם יודעים אם המכס נכלל במחיר, אם ייגבה במסירה, או כמה יעלה. התשובות משתנות בין מדינות, קמעונאים וסוגי מוצרים, וגורמות לבלבול נרחב.

עסקים קטנים, במיוחד כאלה המתמחים בפריטים ייחודיים או בנישה שאין לה תחליף מקומי, סובלים במיוחד. לקוחות שהורגלו להזמין ישירות מחו"ל מהססים כעת, וגל של ביטולי הזמנות כבר החל.

סוטו עצמו החליט לנסות למצוא חולצת ליברפול בחנויות מקומיות בקליפורניה, אך הוא עדיין ממתין להחזר על ההזמנה שביטל. העובדה שנדרש להיאבק על החזר כספי עבור רכישה פשוטה מהאתר הרשמי של קבוצת הכדורגל האהובה עליו מוסיפה לתחושת התסכול.