חבר האספה הדמוקרטי מארק גונזלס, יוזם ההצעה, מודה כי מדובר בצעד תגובתי למהלך שביצעה מדינת טקסס, אשר שרטטה מחדש את מפת מחוזותיה באופן שצפוי להוסיף חמישה מושבים רפובליקניים.
"לא יכולנו לשבת מנגד," אמר גונזלס. "טקסס משחקת מלוכלך, ואנחנו חייבים להחזיר מלחמה. זהו מאבק על עצם קיומה של הדמוקרטיה – במיוחד כאן, בקליפורניה."
יו"ר המפלגה הרפובליקנית בקליפורניה, קורין רנקין, תוקפת בחריפות את ההצעה וטוענת כי היא מבזה את רצון הבוחרים.
"זו כבר הפעם השלישית שמעלים את זה לקלפי," הזכירה. "ב-2008 החליטו תושבי קליפורניה להפסיק לאפשר לפוליטיקאים לשרטט את המפות בעצמם, והקימו ועדה עצמאית לסידור גבולות – כדי למנוע בדיוק את מה שהדמוקרטים מנסים לעשות עכשיו, מאחורי דלתיים סגורות."
רנקין הוסיפה כי "לכבד את הדמוקרטיה פירושו לכבד את רצון הבוחרים. העברת מחוזות מאנשים שהצביעו בעבור נציגים שלהם במשך עשרות שנים למקומות אחרים לגמרי – זו לא דמוקרטיה, זו מניפולציה פוליטית."
העימות סביב הצעת חוק 50 חורג מגבולות קליפורניה, ומשקף מלחמה רחבה יותר בין הדמוקרטים לרפובליקנים על השליטה במפת הקונגרס הלאומית. תופעת "ג’רימנדרינג" – שרטוט גבולות מחוזות בחירה באופן שנועד להטות את הכף למפלגה אחת – הפכה לאחת הסוגיות הבוערות ביותר בפוליטיקה האמריקאית. בשנים האחרונות הואשמו שתי המפלגות בביצוע מהלכים דומים במדינות שונות.
אחד הנפגעים הישירים של המהלך הוא חבר הקונגרס הרפובליקני קן קלברט, שמייצג כיום את המחוז ה-41. מחוזו משתרע כיום על פני אזור האימפריה הפנימית – מאינדיו ופאלם ספרינגס ועד קורונה – אך תחת המפה החדשה הוא צפוי לעבור כולו למחוז לוס אנג'לס, עם אוכלוסייה שונה לחלוטין מבחינה פוליטית ודמוגרפית.
"זה ניסיון שקוף להרחיק מחוז רפובליקני מבוחריו," טוענת רנקין. "אתה לא יכול פשוט למחוק קשר של יותר מ-20 שנה בין נציג לבין הקהילה שבחרה בו."
גונזלס, לעומתה, מציג זאת אחרת: "מדובר בצעד זמני לארבע שנים בלבד," הסביר. "ב-2030, עם מפקד האוכלוסין הבא, הוועדה העצמאית תחזור לשרטוט המפות. כרגע זה תיקון זמני – תגובה לגניבת הבחירות שמבצעת טקסס. אם לקלברט יש ביטחון בתמיכת הציבור, הוא מוזמן להתמודד – אבל אני בספק אם ינצח במחוז חדש שבו הבוחרים מחפשים שינוי."
העימות סביב הצעת חוק 50 חורג מגבולות קליפורניה, ומשקף מלחמה רחבה יותר בין הדמוקרטים לרפובליקנים על השליטה במפת הקונגרס הלאומית.
תופעת "ג’רימנדרינג" – שרטוט גבולות מחוזות בחירה באופן שנועד להטות את הכף למפלגה אחת – הפכה לאחת הסוגיות הבוערות ביותר בפוליטיקה האמריקאית. בשנים האחרונות הואשמו שתי המפלגות בביצוע מהלכים דומים במדינות שונות.
טקסס, שנשלטת על ידי הרפובליקנים, שרטטה מחדש את גבולות מחוזותיה בשנה האחרונה – צעד שהעניק לה יתרון משמעותי במאבק על בית הנבחרים. בקליפורניה, המעוז הדמוקרטי הגדול ביותר במדינה, מבקשים כעת להשיב מלחמה שערה.
הצעת החוק הנוכחית מערערת את הסדר שהוקם בשנת 2008, אז החליטו תושבי קליפורניה להעביר את הסמכות לשרטוט המחוזות מידי הפוליטיקאים לידי ועדה עצמאית, שנועדה למנוע ניצול פוליטי של גבולות הבחירה.
רנקין מזכירה כי הניסיון לשנות את הכללים נדחה כבר פעמיים בעבר:
"הציבור כבר הבהיר שהוא רוצה תהליך נקי מהשפעה מפלגתית. עכשיו, כשהמפה הנוכחית לא נוחה לדמוקרטים – הם רוצים להחזיר את השליטה לידיהם. זה ניסיון בוטה לעקוף את רצון הציבור."
מנגד, גונזלס מתעקש שהמהלך חיוני:
"כשמדינה כמו טקסס משנה את הכללים כדי לגנוב מושבים, אנחנו לא יכולים לעמוד מהצד. זה לא פתרון אידיאלי, אבל זה הכרחי כדי לשמור על איזון ועל ייצוג הוגן בקונגרס."
ההצבעה בנובמבר צפויה להיות אחת הדרמטיות והמתוחות ביותר שידעה קליפורניה בשנים האחרונות. סקרים ראשוניים מצביעים על פילוג חד בציבור: מצד אחד תומכים הרואים בהצעה מהלך הגנתי וצודק; מצד שני מתנגדים הרואים בה ניסיון ציני לשנות את כללי המשחק לצרכים מפלגתיים.
"כשאתה משנה מפה פוליטית, אתה משנה מציאות חיים של מאות אלפי אנשים," אומר פרופסור מקומי למדעי המדינה באוניברסיטת דרום קליפורניה. "זה לא רק עניין של פוליטיקה – זה נוגע לייצוג, לקהילה, ולתחושת שייכות של אזרחים למדינה שלהם."
בין אם תאושר ובין אם תידחה, הצעת חוק 50 מחדדת את השבר הפוליטי בארצות הברית של 2025. בשעה שכל צד מאשים את השני בעיוות הדמוקרטיה, תושבי קליפורניה יתבקשו להכריע – האם הגנה על הדמוקרטיה מצדיקה פגיעה זמנית בעקרונות שנקבעו על ידי אותם בוחרים עצמם?