ההחלטה המוצעת כוללת לא רק הצגת דגלי ישראל, אלא גם חובת חינוך על ההיסטוריה היהודית, וציון יום השואה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, וה-7 באוקטובר כיום זיכרון למתקפת חמאס בישראל ב־2023. המהלך מקודם על רקע עלייה חדה במקרי אנטישמיות ברחבי ארצות הברית, אך זוכה לביקורת מצד ארגונים המייצגים את הקהילה הפלסטינית והערבית.
חוסאם איילוש, מנהל CAIR-LA (המועצה לקשרים אמריקאיים-אסלאמיים), פרסם הצהרה חריפה נגד ההצעה: "ההצעה הזו מערבבת בין האמונה והזהות היהודית לבין הפעולות הפוליטיות של ממשלה זרה, ופוגעת בסביבה מכלילה ומכבדת שבתי ספר ציבוריים אמורים לטפח עבור כל התלמידים, ללא קשר לרקע שלהם." איילוש הוסיף כי מדובר במהלך "חסר רגישות ומכאיב" במיוחד לתלמידים פלסטינים שאיבדו בני משפחה במלחמה בעזה.
למרות הביקורת, כל חמשת חברי מועצת החינוך הביעו תמיכה עקרונית בהחלטה במהלך ישיבה שהתקיימה ב-5 באוגוסט, אך החליטו לשנות חלק מהניסוחים לקראת ההצבעה הסופית. השינוי המרכזי היה בניסוח מטרת הצגת הדגל – מ"הבעת תמיכה במדינה היהודית" ל"תמיכה בקהילה היהודית".
למרות הביקורת, כל חמשת חברי מועצת החינוך הביעו תמיכה עקרונית בהחלטה במהלך ישיבה שהתקיימה ב-5 באוגוסט, אך החליטו לשנות חלק מהניסוחים לקראת ההצבעה הסופית. השינוי המרכזי היה בניסוח מטרת הצגת הדגל – מ"הבעת תמיכה במדינה היהודית" ל"תמיכה בקהילה היהודית".
חבר המועצה ראסל סטיוארט הבהיר במהלך הדיון: "למרות שקיימות דעות שונות בשאלה אם ניתן להתנגד למדינת ישראל מבלי להתנגד לעם היהודי, המטרה שלנו כאן היא לגרום לתלמידים היהודים להרגיש מוגנים. בסופו של דבר, התפקיד שלנו הוא לא לפתור גיאופוליטיקה, אלא לוודא שהתלמידים שלנו מרגישים בטוחים בבית הספר."
אנדריאה גרוסמן, בוגרת מערכת החינוך של Beverly Hills ואם לשלושה תלמידים במחוז, הביעה התנגדות חריפה: "Beverly Hills היא עיר מגוונת, עם בתי ספר ציבוריים שבהם לומדים תלמידים מדתות שונות ומרקעים אתניים מגוונים. החלטה כזו מתאימה אולי לבית ספר יהודי פרטי, אך לא לבית ספר ציבורי שממומן מכספי משלם המסים."
מתנגדים נוספים טענו כי ההחלטה מתמקדת באופן בלעדי בסבלו של העם היהודי, מבלי להעניק ייצוג לקבוצות רדופות אחרות כמו הארמנים, האויגורים והקהילה האפרו-אמריקאית בארצות הברית. גרוסמן אף הזהירה מפני תגובת נגד: "האמונה העמוקה שלי היא שהמהלך הזה יעורר אנטישמיות במקום למנוע אותה."
מהצד השני, טל לוי הביע תמיכה נחרצת בהצעה, וציין כי כישראלי-אמריקאי בחר לגור דווקא במחוז Beverly Hills, מתוך תחושת ביטחון שזהו מקום שבו שלושת ילדיו יוכלו להרגיש חופשיים בזהותם היהודית. "מאז ה־7 באוקטובר חלה עלייה דרמטית באנטישמיות," אמר. "ההחלטה הזו חיונית כדי ליצור סביבה בטוחה לתלמידים היהודים."
הנתונים מגבים את דבריו. הליגה נגד השמצה דיווחה על 9,354 מקרים של אנטישמיות ברחבי ארצות הברית בשנת 2024 – עלייה של 344% בחמש השנים האחרונות, והמספר הגבוה ביותר מאז שהארגון החל לעקוב אחרי מקרים כאלה ב־1979. במחוז לוס אנג'לס לבדו נרשמה עלייה של 91% בפשעי שנאה אנטי-יהודיים בין השנים 2022 ל־2023.
חברת המועצה סיגליה סבג הדגישה את הצורך הדחוף בקבלת ההחלטה: "ההחלטה הזו מדגישה את מחויבותנו לחינוך על ההיסטוריה היהודית, לזיכרון מדויק של הטרגדיות שעבר העם היהודי, ולעמידה ברורה ונחושה מול הגל הגובר של אנטישמיות – שהגיע ללא ספק לנקודת מפנה מסוכנת."
דוברת המחוז הבהירה כי במידה שההצעה תאושר, דגלי ישראל לא יונפו על תרני הדגל הרשמיים של בתי הספר, אלא יוצגו בתוך הקמפוסים – ככל הנראה בניסיון למתן את האופי הפוליטי של המהלך.
ההצבעה המתוכננת ליום שלישי צפויה לעורר עניין ציבורי רחב ודיון תקשורתי נרחב. תוצאת ההצבעה עשויה להשפיע גם על מחוזות חינוך נוספים ברחבי המדינה, המתמודדים עם השאלה כיצד לשמור על מערכת חינוך ציבורית פלורליסטית, תוך מתן מענה לתחושת האיום של קבוצות מיעוט.