סניקפלציה: איך המכסים החדשים מעלים בשקט את המחירים לצרכנים האמריקאים

למרות טענותיו החוזרות של הנשיא דונלד טראמפ כי מדינות זרות וחברות מחוץ לארצות הברית הן אלו שנושאות בעלות המכסים שהוטלו על סחורות מיובאות, הראיות המצטברות מראות תמונה הפוכה: הצרכנים והעסקים האמריקאים הם אלה שסופגים בפועל את הנטל הכלכלי, באמצעות עליות מחירים הדרגתיות ולעיתים כמעט בלתי מורגשות.

הטענות מול המציאות

"הוכח שאפילו בשלב מאוחר זה, המכסים לא גרמו לאינפלציה או לבעיות אחרות לאמריקה, מלבד כמויות עצומות של כסף שזורם לקופת האוצר שלנו", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social. "כמו כן הוכח שברובם, הצרכנים אפילו לא משלמים את המכסים האלה – אלו בעיקר חברות וממשלות, רבות מהן זרות, שמשלמות את החשבון".

אך הנתונים הכלכליים, המחקר האקדמי, הוצאות העסקים והחוויות האישיות של אזרחים מציירים מציאות אחרת לגמרי: חברות וצרכנים אמריקאים נאלצים להתמודד עם עלויות הולכות וגדלות כתוצאה מהמכסים.

מה מראים הנתונים האחרונים

אם היצואנים הזרים הם שהיו סופגים את עלויות המכסים, הדבר היה אמור להשתקף בירידה במחירי היבוא לפני תוספת המכס. בפועל, נתוני החודשים האחרונים מראים שמחירי היבוא נותרו ברובם יציבים – עלו ב־0.5% מאז בחירות נובמבר וב־0.2% מאז מרץ, לאחר שהוכרזו רוב המכסים החדשים.

"זה אומר לך שכל זה משולם על ידי היבואנים", הסביר אולו סונולה, ראש המחקר הכלכלי האמריקאי בחברת הדירוג פיץ' רייטינגס. "עכשיו השאלה היא האם זה היצרן, הקמעונאי או העסק הקטן שמייבא את הסחורה. הם צריכים להחליט כמה מהעלויות הם יכולים לספוג וכמה יעבירו הלאה לצרכן".

 

הצרכנים והעסקים האמריקאים הם אלה שסופגים בפועל את הנטל הכלכלי, באמצעות עליות מחירים הדרגתיות ולעיתים כמעט בלתי מורגשות

 

העברת העלויות לצרכנים

עד יוני, הצרכנים האמריקאים נשאו ב־22% מעלויות המכסים, אך לפי הערכת כלכלני גולדמן זקס מ־10 באוגוסט, שיעור זה צפוי לטפס ל־67% עד אוקטובר. בסופו של דבר, כך מעריכים בגולדמן זקס, כ־70% מהעלויות הישירות של המכסים יוטלו על הצרכן.

הסיבה לכך שהשפעת המכסים מורגשת באיטיות נעוצה בכמה גורמים: עסקים מילאו את המחסנים שלהם בסחורות טרם כניסת המכסים לתוקף; העלויות הגבוהות חולקו בין גורמים שונים בשרשרת האספקה, מה שהקל זמנית על הפגיעה בחנויות הקמעונאות; והגישה של טראמפ למכסים – החלה ועצירה לסירוגין – גרמה לכך שרבים מהם לא נכנסו לתוקף במשך חודשים.

"סניקפלציה" – האינפלציה החמקמקה

נכון ל־8 באוגוסט, סחורות מיובאות התייקרו ב־5% מעל המגמות שחזו לפני הטלת המכסים, וסחורות מתוצרת מקומית התייקרו ב־3% מעבר לתחזיות, על פי מחקר חדש של פרופ' אלברטו קוואלו מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד.

"אני חושב שיכול לקחת יותר משנה עד שנראה את מלוא ההשפעות של המכסים", אמר קוואלו. "אבל שנה מהיום, אולי שנתיים מהיום, נגלה שהצרכנים שילמו חלק גדול מהמכסים – גם אם לא שמו לב לעליות המחירים מיד".

הפגיעה בעסקים קטנים ובשכבות החלשות

דאג מקמילון, מנכ"ל וולמארט, אמר לאחרונה שהעלויות של החברה עולות מדי שבוע בשל המכסים, אך ציין שהחברה תנסה לשמור על מחירים נמוכים "כל עוד נוכל".

בעוד שהעלאות מחירים קטנות והדרגתיות עשויות לאפשר לחלק מהצרכנים להסתגל, עבור אחרים – במיוחד כאלה עם תקציב מצומצם – מדובר בנטל קשה.

"האמריקאים בעלי הכנסה נמוכה התרגלו, לצערנו, להיאבק בהוצאות ולנסות למתוח כל דולר", כתבה הת'ר לונג, כלכלנית ראשית באיגוד האשראי נייבי פדרל. "הם עלולים לוותר על בשר או קפה שבוע אחד כדי לקנות נעליים לילדים, ובשבוע הבא לדחות תשלום רכב כדי לכסות חשבון חשמל או הוצאה רפואית".

המשמעות העתידית

קמעונאים ומותגים גדולים מודעים לכך שאמריקאים רבים חיים ממשכורת למשכורת, ולכן הם משתמשים ב"סניקפלציה" – העלאת מחירים קטנה והדרגתית – כדי להעביר את עלויות המכסים לצרכן באופן שלא תמיד יבלוט.

הצפי הוא שבחודשים הקרובים העברת העלויות תהיה הדרגתית ומתמשכת. עסקים מנסים בינתיים לחלוק את הנטל בין הספקים לצרכנים, אך ככל שמתברר שהמכסים אינם יורדים, כך חלק הולך וגדל יוטל על הקונים.

מחקר של הבנק הפדרלי של אטלנטה מצא שעסקים – הן כאלה החשופים ישירות למכסים והן כאלה שלא – מתכננים להעלות מחירים השנה, עם עליות צפויות של 3.5%, לעומת תחזית קודמת של 2.5% בלבד לסוף 2024.

כבר כיום נרשמות עליות במחירים של מוצרי יבוא מרכזיים שעליהם ארצות הברית מסתמכת, בהם ריהוט לבית, מצעים, כלי עבודה, צעצועים וציוד ספורט. כל אלה משקפים את המציאות החדשה: המכסים הופכים בהדרגה לנטל יומיומי על הצרכן האמריקאי.