ההסכם הושג בעקבות פגישה שקיים טראמפ עם מנכ"ל אינטל החדש, ליפ־בו טאן, שמונה לתפקיד במרץ האחרון. בתחילת אוגוסט עוד קרא הנשיא לטאן להתפטר בשל השקעותיו הקודמות בחברות עם קשרים לצבא הסיני, אך לאחר פגישתם שינה את עמדתו. "הוא נכנס אליי. דיברנו זמן מה. אהבתי אותו מאוד. חשבתי שהוא היה קורבן במידה מסוימת", אמר טראמפ לעיתונאים בחדר הסגלגל. "ואז אמרתי: 'אני חושב שארצות הברית צריכה לקבל 10% מאינטל'. הוא הסכים, והם הסכימו לעשות את זה. ואני חושב שזה הסכם מצוין עבורם".
טראמפ אף התרברב כי טאן "נכנס כדי לשמור על תפקידו, ובסוף נתן לנו 10 מיליארד דולר". בפועל, ההשקעה כוללת 433.3 מיליון מניות חסרות זכות הצבעה במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה ביחס למחיר הסגירה של 24.80 דולר. המשמעות היא שעל הנייר כבר נוצר לממשל רווח של כ־1.9 מיליארד דולר.
הממשל האמריקאי רוכש מניות מאינטל
העסקה מומנה ברובה מכספים שהוקצו עוד בתקופת ממשל ביידן במסגרת חוק CHIPS and Science Act, שטרם שולמו. סך הכול יומרו מענקים והתחייבויות קיימות בהיקף של 11.1 מיליארד דולר למניות אינטל. לוטניק הגדיר את ההסכם כ"צודק לאינטל וצודק לעם האמריקאי", והדגיש כי מדובר בהשקעה פסיבית בלבד – ללא ייצוג בדירקטוריון או זכויות ניהול מיוחדות. גם אינטל עצמה הבהירה שהממשלה התחייבה להצביע בהתאם לעמדת הדירקטוריון ברוב סוגיות בעלי המניות.
טאן בירך על המהלך ואמר כי הוא משקף "אמון היסטורי של הממשל בתעשייה חיונית". לדבריו, "אנחנו אסירי תודה על האמון שהנשיא והממשל נתנו באינטל, ונפעל לקדם את מעמדה של ארה"ב כמעצמה טכנולוגית ויצרנית".
ההסכם נחתם על רקע קשיים כלכליים מתמשכים של אינטל, שדיווחה על הפסד שנתי של 18.8 מיליארד דולר – הראשון מאז 1986 – ומתכננת פיטורים של יותר מ־20 אלף עובדים. רק בתחילת השבוע קיבלה החברה הזרמת הון של 2 מיליארד דולר מקבוצת סופטבנק היפנית, שנחשבת לאות אמון במנכ"ל החדש ובניסיון לחלץ את אינטל מהמשבר.
טראמפ מצדו הדגיש כי מדובר בצעד אסטרטגי. "אינטל הייתה פעם חברת השבבים הגדולה והחזקה בעולם – ואז היא החלה לעזוב וללכת למדינות זרות, במיוחד טאיוואן", אמר. הוא ציין כי השותפות עם הממשל האמריקאי תבטיח ייצור מקומי ותפחית את התלות במזרח אסיה.
בפוסט ברשת Truth Social כתב הנשיא: "זה כבוד גדול לדווח שארצות הברית מחזיקה כעת ב־10% מאינטל, חברה אמריקאית אדירה עם עתיד עוד יותר גדול. שילמנו אפס על המניות, שכבר שוות כ־11 מיליארד דולר. זו עסקה מצוינת לאמריקה וגם לאינטל. ייצור שבבים מתקדמים הוא חיוני לעתיד האומה שלנו".
המהלך ממשיך את קו מדיניותו של טראמפ בקדנציה הנוכחית, שבמסגרתו נדרש בין היתר מ־Nvidia ומ־AMD לשלם עמלה של 15% על מכירות לשוק הסיני כתנאי לרישיונות יצוא. החזון, לדבריו, הוא לחזק את השליטה האמריקאית בטכנולוגיות מתקדמות ולצמצם את יתרונה של סין במרוץ לפיתוח בינה מלאכותית.