במחוז ארלינגטון היוקרתי, הסמוך לוושינגטון הבירה, ההורים משלמים בממוצע 147 אלף דולר לחמש שנות מעון יום – סכום שמתקרב לרבע מיליון שקל. לעומתם, במחוז ויין הכפרי שבקנטקי, העלות מגיעה ל-24 אלף דולר בלבד. הפער הזה משקף לא רק את הבדלי יוקר המחיה, אלא גם את המציאות הכלכלית-חברתית שמכבידה על הורים עובדים ברחבי המדינה.
בראש רשימת המחוזות היקרים ביותר במעונות יום נמצאים מרכזי הכלכלה, הטכנולוגיה והפוליטיקה של ארצות הברית. אחרי ארלינגטון מגיע מחוז נורפוק במסצ'וסטס עם 140 אלף דולר, סן פרנסיסקו עם 140 אלף דולר, ומחוז סאפוק – הכולל את העיר בוסטון – עם 131 אלף דולר.
במחוז סן מטאו שבקליפורניה ההורים משלמים 128 אלף דולר, במחוז מארין 127 אלף דולר, ובוושינגטון הבירה עצמה 125 אלף דולר. בעיר אלכסנדריה שבווירג'יניה העלות היא 124 אלף דולר, במחוז סנטה קלרה – ביתו של עמק הסיליקון – 121 אלף דולר, ובמחוז אלמדה – שבו שוכנת אוקלנד – 120 אלף דולר.
חוקרים מסבירים שהפערים נובעים בעיקר מעלויות נדל"ן ושכר עובדים. באזורים שבהם שכר הדירה והמשכנתאות יקרים במיוחד, גם מעונות היום נאלצים לשלם שכר גבוה יותר לעובדים כדי שיוכלו להתקיים. מנגד, באזורים כפריים ועניים יותר, עלויות התפעול נמוכות משמעותית.
התוצאה היא מציאות של אמריקה מחולקת: במקומות עם שכר גבוה יותר, העלויות הגבוהות "מתקזזות" חלקית בזכות הכנסות משפחתיות גבוהות. אך גם שם, זוגות צעירים מתקשים לשאת את הנטל הכלכלי.
בראש רשימת המחוזות היקרים ביותר במעונות יום נמצאים מרכזי הכלכלה, הטכנולוגיה והפוליטיקה של ארצות הברית. אחרי ארלינגטון מגיע מחוז נורפוק במסצ'וסטס עם 140 אלף דולר, סן פרנסיסקו עם 140 אלף דולר, ומחוז סאפוק – הכולל את העיר בוסטון – עם 131 אלף דולר
מעונות יום הם נדבך חיוני בתפקוד הכלכלה האמריקנית: ההורים זקוקים להם כדי לצאת לעבודה, והמדינה זקוקה להם כדי להמשיך להזרים מסים. אך בארצות הברית, בניגוד למדינות רבות אחרות, רוב העלויות נופלות על ההורים בלבד.
במקרים רבים, אחד ההורים – לרוב האם – מוותר על עבודה משום שהמשכורת אינה מכסה את עלויות המעון. מצב זה יוצר מעגל שלילי: פחות נשים בכוח העבודה, פחות הכנסות למשפחות, ופגיעה בצמיחה הכלכלית.
ב-26 מחוזות ברחבי ארצות הברית העלות החציונית למעון יום לילד אחד לחמש שנים עולה על 100 אלף דולר – סכום השווה לרכישת בית קטן או מכונית יוקרה. משפחה עם שני ילדים קטנים במחוז ארלינגטון, למשל, עלולה להוציא כמעט 300 אלף דולר רק על מעונות יום.
חשוב לציין כי הנתונים אינם כוללים הוצאות נוספות כמו ביגוד, מזון או חוגים, וגם לא עלויות של מטפלות פרטיות – מה שאומר שהמציאות עבור משפחות רבות עלולה להיות יקרה עוד יותר.
הנטל הכלכלי מוביל לכך שיותר אמריקנים בוחרים לדחות הבאת ילדים לעולם או לוותר על הורות לחלוטין. בקרב משפחות מהמעמד הבינוני, הבחירה בין קריירה להורות הופכת קשה מתמיד.
התוצאה עלולה להיות משבר דמוגרפי: פחות לידות, כוח עבודה מצטמצם, פחות משלמי מיסים – וכל זאת כאשר האוכלוסייה מזדקנת וזקוקה ליותר שירותי רווחה ובריאות.
הנתונים מבוססים על מידע של מחלקת העבודה האמריקנית לשנת 2022, מותאם לדולרי 2024, וכוללים רק עלויות של מעונות יום רשמיים. המחקר מצייר תמונה מטרידה: בארצות הברית המודרנית, החלטות בסיסיות על הקמת משפחה נקבעות יותר ויותר לפי מיקום גיאוגרפי ומעמד כלכלי – ומעמיקות את הפערים החברתיים במדינה.