תחקיר מגלה כי באזור הליבה ההיסטורית של מרכז העיר יש יותר מ־100 חזיתות חנויות ריקות – מקום שבעבר היה מוקד סואן של קניות ובידור.
באזור הליבה ההיסטורית של מרכז העיר יש יותר מ־100 חזיתות חנויות ריקות – מקום שבעבר היה מוקד סואן של קניות ובידור
כשליש מהשטחים המסחריים במרכז העיר עומדים ריקים, על פי חברת הייעוץ Avison Young – שיעור גבוה אף מזה של דטרויט, שנחשבת זה שנים לסמל ההתרסקות העירונית בארה"ב.
בנייני הארט־דקו המפוארים ושלטי הניאון של בתי הקולנוע עוד ניצבים על מכונם, אך כעת הם משקיפים על חלונות מנופצים, חנויות מוגפות והמוני מחוסרי בית שמעשנים מקטרות זכוכית באור יום.
אפילו עסקים ותיקים במיוחד נכנעו לשילוב של פשיעה, דמי שכירות אסטרונומיים וירידה חדה במספר התושבים שיש להם סיבה להגיע למרכז העיר.
"מסעדות עצמאיות היסטוריות רבות קרסו תחת נטל הבעיות הללו, ואלה שנותרו נאבקות על הישרדותן", נכתב בהודעת מסעדת Cole’s French Dip – המסעדה הוותיקה ביותר בלוס אנג'לס – כאשר בישרה על סגירתה הקרובה.
המשבר אינו פוגע רק בעסקים קטנים: חנויות רשת סגרו סניפים בקצב מסחרר. רשת Macy’s סגרה השנה את סניפה במרכז העיר במסגרת קיצוצים רחבים, והותירה את האזור ללא חנות כלבו – לראשונה זה 150 שנה, לפי מגזין Los Angeles Magazine.
גם מותגים בינלאומיים כמו Vans, Theory, Paul Smith ו-Acne Studios עזבו את השכונה. בשנת 2022 סגרה Starbucks סניף מרכזי בשל חששות ביטחוניים.
חנות Adidas שהותקפה ונבזזה במהלך הפגנות נגד ICE בקיץ האחרון, נותרה חסומה בלוחות עץ – למרות שהחברה לא הכריזה רשמית על סגירתה.
המשבר אינו פוגע רק בעסקים קטנים: חנויות רשת סגרו סניפים בקצב מסחרר. רשת Macy’s סגרה השנה את סניפה במרכז העיר במסגרת קיצוצים רחבים, והותירה את האזור ללא חנות כלבו – לראשונה זה 150 שנה, לפי מגזין Los Angeles Magazine
"הכול השתנה", אמר ספר מקומי שעבד בליבה ההיסטורית. "פעם היו כאן חגיגות ברחוב. סטודנטים מהמכללות הסמוכות הגיעו, הסתפרו, ויצאו לבלות. היום? זה עולם אחר".
יום לפני שדיבר עם העיתון, אותו ספר נאלץ להזעיק משטרה לאחר שגבר חסר בית פרץ לחנותו והתבצר בפנים.
עד מגפת הקורונה, מרכז לוס אנג'לס היה בעיצומה של תחייה שלא נראתה מאז שנות ה־20 העליזות – כידוענים צעדו בין בוטיקים וארמונות הקולנוע של רחוב ברודווי, מספר ההיסטוריון ויליאם דוורל.
"הייתה תקופה של שיא בין 2015 ל־2020 – גל עצום של אנרגיה ופיתוח מחדש במחוז האמנויות ובליבה ההיסטורית", אמר דוורל.
ואז הגיעה מגפת הקורונה – מכה שממנה המרכז עדיין לא התאושש. לא רק שהרחובות התרוקנו, אלא שהפגנות Black Lives Matter גררו ביזה והשחתה של עשרות עסקים. רבים מהם לא פתחו שוב את שעריהם או נסגרו סופית בתוך שנה.
כיום, עסקים רבים משאירים את חלונות הראווה מכוסים בלוחות עץ כאמצעי זהירות שגרתי.
כמה מציוני הדרך המפורסמים ביותר הפכו לסמל לבושה עירונית: מטה העיתון Los Angeles Times לשעבר עומד ריק, ומלון מוריסון – שהופיע על עטיפת אלבום של להקת הדלתות – נטוש ומוחשך.
גם מגדל Oceanwide Plaza, גורד שחקים נטוש בגובה 206 מטרים, הפך למגרש משחקים לנהגים פרועים ולוונדלים.
כשליש מהשטחים המסחריים במרכז העיר עומדים ריקים, על פי חברת הייעוץ Avison Young – שיעור גבוה אף מזה של דטרויט, שנחשבת זה שנים לסמל ההתרסקות העירונית בארה"ב.
לצד התמונה הקודרת, יש מי שרואים פוטנציאל. גלן פרוקטור, שעבר מניו יורק עם בעלו לאחר הקורונה, טוען כי הם דווקא נהנים מהרחובות השקטים יותר – גם אם הם מכוסים גרפיטי ומלאים במחוסרי בית.
"החיים שלנו רגועים בהרבה לעומת ניו יורק", סיפר. "זה יכול להיות קשה עם חסרי הבית, אבל אתה מקבל כאן הרבה יותר מקום במחיר שבלתי אפשרי למצוא בהוליווד".
נתוני ברית DTLA Alliance מראים כי שיעור תפוסת הדירות במרכז העיר עומד כיום על כ־90% – גבוה יותר מהרמות שנרשמו לפני המגפה.
עתידו של מרכז לוס אנג'לס תלוי כעת בהשקעות עירוניות ובהצלחת העירייה לשנות את התדמית הדהויה של השכונה. רק הזמן יגיד אם האזור יוכל להשיב לעצמו את הזוהר שאפיין אותו בעבר.