ג'ורדן פיטרסון אובחן בתסמונת חיסונית נדירה בעקבות חשיפה לעובש

ג'ורדן פיטרסון, מהקולות הציבוריים הבולטים בעולם כיום, אובחן לאחרונה בתסמונת דלקתית כרונית של מערכת החיסון (CIRS) – כך חשפה בתו, מיכיילה פיטרסון, בפוסט ברשת X. לדבריה, מדובר בתגובה חמורה של מערכת החיסון שנובעת מחשיפה לעובש בסביבה סגורה, כשהבעיה נובעת מנטייה גנטית שגורמת לגוף לא לזהות ולא לנקות כראוי חיידקים או עובש מהאוויר.

הפוסט שפרסמה מיכיילה הגיע לאחר שלדבריה חלה החמרה חמורה בתסמינים של אביה, בעקבות חשיפה לעובש בזמן שניקה את בית סבו המנוח. "הוא סבל מתסמינים קשים במיוחד מאז 2017", כתבה, "רק שלא ידענו איך לקרוא לזה. הדיאטה מבוססת הבשר שעזרה לו בעבר – כבר לא מספיקה". לדבריה, מדובר בהסבר גם לאירועים רפואיים מסתוריים, אלרגיות קיצוניות ורגישויות חריפות למזון שמהן סבל לאורך השנים.

תסמונת CIRS, כפי שמתארים אותה רופאים המתמחים ברפואה סביבתית ותפקודית, מקושרת לחשיפה לרעלנים מבניינים פגומים, ומשויכת לתת־סוגים גנטיים מסוימים של מערכת HLA. התסמונת מאופיינת בין היתר בעייפות, קשיי ריכוז, בעיות נשימה, כאבים במפרקים ורגישות יתר. עם זאת, גופי בריאות מרכזיים כמו המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אינם מכירים בתסמונת כאבחנה רפואית מבוססת ומקובלת, והתחום כולו שנוי במחלוקת.

 

ג'ורדן פיטרסון אובחן עם תסמונת רפואית שנובעת מחשיפה לעובש

 

מיכיילה מתחה ביקורת חריפה על הממסד הרפואי: "זה פשוט מטורף שהרופאים לא מזהים שעובש באוויר עלול לגרום לבעיות כרוניות", כתבה. "בדיוק כמו שהמערכת לא הכירה בדיאטות קטוגניות כטיפול להפרעות נפש לפני עשור, או בסימפטומים של גמילה מתרופות פסיכיאטריות לפני חמש שנים – עכשיו היא מתעלמת ממקור מרכזי לבעיות אוטואימוניות, נוירולוגיות ונפשיות". לדבריה, בתוך חמש עד עשר שנים CIRS תהפוך לאבחנה שגרתית.

בעקבות ההחמרה במצבו, פיטרסון עצר את הפודקאסט שלו ודחה אירועים מתוכננים באירופה. "זה לא קשור לתרופות או אקטיזיה, הוא לא לוקח שום תרופה. מדובר בפגיעה במערכת החיסון", הדגישה מיכיילה. "אנחנו מקווים להחלמה מהירה יחסית – ברוך השם שאנחנו סוף סוף יודעים מה קורה, ויש גם טיפול, למרות שהוא קשה".

באוסטרליה, הממשלה ביצעה ב־2018 חקירה רשמית בנושא מחלות הקשורות לרעלנים ביולוגיים, כולל CIRS. בדו"ח הוסבר שהתסמונת מוגדרת כסינדרום – כלומר אוסף של תסמינים – ולא כמחלה בפני עצמה, ואין לגביה קונצנזוס רפואי או הנחיות קליניות ברורות. עם זאת, הוועדה ציינה בדאגה שרבים מהחולים שמרגישים חסרי אונים נדחים על ידי המערכת ונופלים קורבן ל"טיפולים שרלטניים".

עובש מתפתח בעיקר בסביבות סגורות ולחות, במיוחד כאשר קיימים תנאים מתמשכים של רטיבות, נזילות מים, אוורור לקוי או הצטברות עיבוי. הוא נוטה להתיישב בקירות גבס, תקרות, מרתפים, חדרי רחצה ואזורים סמוכים למערכות צנרת – ולעיתים אינו נראה לעין כלל. במקרים כאלה, הנוכחות שלו מתבטאת רק דרך נבגים מיקרוסקופיים המשתחררים לאוויר, ולעיתים גם דרך רעלנים (מיקוטוקסינים) שעלולים להיכנס לגוף דרך מערכת הנשימה או מגע בעור.

האנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לנזק בריאותי מחשיפה לעובש הם מי שמערכת החיסון שלהם מוחלשת – כולל חולים כרוניים, קשישים, ילדים, חולי אסתמה ואלרגיות. אך גם אנשים בריאים לחלוטין עלולים לפתח תסמינים קבועים ולא מוסברים, כמו עייפות קשה, גירוי בדרכי הנשימה, כאבי ראש, רגישות יתר לריחות או מזון, ואף בעיות קוגניטיביות ונפשיות. על אף שמרבית הממסד הרפואי מתמקד בעיקר בנזק הנשימתי הישיר של עובש, גישות ברפואה סביבתית מזהירות מפני השפעות מערכתיות רחבות יותר – כמו אלה המתוארות במקרה של פיטרסון – ודורשות בחינה מעמיקה של איכות האוויר במבנים, לצד קידום כלים אבחוניים מותאמים.